161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←ראב"ד
(←ראב"ד) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===ראב"ד=== | ===ראב"ד=== | ||
מחלק בין סוגי המנהגים השונים: | בפירושו על הרי"ף (פסחים פרק רביעי) הוא מחלק בין סוגי המנהגים השונים: | ||
1. מנהג שבא להרחיק מאיסור- אין מתירין כלל. אם הוא מנהג אבות ולא קהילה, מותר לעשות עליו התרה אם לא נהגו אחר מיתת אביהם. | 1. מנהג שבא להרחיק מאיסור- אין מתירין כלל. אם הוא מנהג אבות ולא קהילה, מותר לעשות עליו התרה אם לא נהגו אחר מיתת אביהם. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
הטעם הוא לפי שמנהג שבא להרחיק מאיסור הוא דומה לנשבע לקיים את המצוות שהוא דבר טוב שאסרו חכמים להתיר. והוא מביא כסייעתא את הגמרא '''בפסחים נ:''' שמספרת על בני ביישן שרצו להתיר מנהג אבותם שלא לשוט בערב שבת כיון שהייתה השעה דחוקה להם, הם באו עם בקשה זו לרבי יוחנן אך הוא סרב להתיר להם כיון שאבותיהם כבר קיבלו ואי אפשר להתיר זאת. מכאן שאין דרך להתיר מנהג אבות. | הטעם הוא לפי שמנהג שבא להרחיק מאיסור הוא דומה לנשבע לקיים את המצוות שהוא דבר טוב שאסרו חכמים להתיר. והוא מביא כסייעתא את הגמרא '''בפסחים נ:''' שמספרת על בני ביישן שרצו להתיר מנהג אבותם שלא לשוט בערב שבת כיון שהייתה השעה דחוקה להם, הם באו עם בקשה זו לרבי יוחנן אך הוא סרב להתיר להם כיון שאבותיהם כבר קיבלו ואי אפשר להתיר זאת. מכאן שאין דרך להתיר מנהג אבות. | ||
גדר האיסור להתיר את המנהג דומה לגדר האיסור להתיר שבועה על המצוות הוא, דהיינו מדרבנן שכן מתירים אותו בשעת הדחק והוא נסמך על הפסוק "נדרי לה' אשלם" (תהילים קט"ז י"ד). מכאן מוכח שהאיסור הוא מדרבנן (כמו שאומר רש"י פסחים ז עמוד ב ד"ה זכר לדבר) והפסוק הוא אסמכתא בלבד. '''והרמב”ן''' הסכים לכל זה. | גדר האיסור להתיר את המנהג דומה לגדר האיסור להתיר שבועה על המצוות הוא, דהיינו מדרבנן שכן מתירים אותו בשעת הדחק והוא נסמך על הפסוק "נדרי לה' אשלם" (תהילים קט"ז י"ד). מכאן מוכח שהאיסור הוא מדרבנן (כמו שאומר רש"י פסחים ז עמוד ב ד"ה זכר לדבר) והפסוק הוא אסמכתא בלבד. '''והרמב”ן''' (מלחמות ה' סביב הרי"ף שם) על הסכים לכל זה. | ||
===רשב"א=== | ===רשב"א=== | ||