הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"

הגמרא [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=50b&format=pdf '''בפסחים נ:'''] קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. יש מחלוקת כיצד להבין משפט הזה אך מוסכם שמשתמעת ממנו חובה להמשיך במנהגי אבות.  חובה זו נלמדת מן הפסוק במשלי "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=50b&format=pdf '''פסחים (נ:)'''],  [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=15b&format=pdf '''ובנדרים (טו:)'''] מובא שהיא ענף דרבנן של נדרים. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים.  

החובה ללכת במנהגי אבות הובאה בראשונים ונפסקה להלכה. כבר '''ברי"ף''' (על פסחים נ עמוד ב) הובא סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה זו. וכן כתב '''הרמב"ן''' (משפט החרם) שקבלה של קהל חלה עליהם ועל זרעם, כמו שמצינו במעמד הר סיני וענייני צומות. וכן כתב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14651&st=%u05D9%u05E9%u05E8%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05D3%u05D5%u05E9%u05D9%u05DD '''הרשב"א''' ](שו"ת ח"ג סימן רלו) , וכן כתב '''הרא"ש''' (בבלי פסחים פרק רביעי אות ג) וכן כתב בשו"ת [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=358 '''הריב"ש'''] (סימן שצ"ט) וכן פסק '''השו"ע''' (יו"ד רי"ד סעיף ב'), והדבר מוסכם על כל הפוסקים. אמנם נראה '''שהרמב"ם''' לא סבר דין זה כיון שבתשובותיו כאשר הוא נשאל על מנהגים הוא אף פעם לא דן בהם מצד המנהג אלא מצד הדין עצמו (שו"ת הרמב"ם קעח, רנו, רסג) ולא נראה שהייתה לו בעיה לבטל מנהגים כאשר סבר שכך עיקר הדין.