161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←מנהג כתלות של מקום מגורים
| שורה 63: | שורה 63: | ||
===מנהג כתלות של מקום מגורים=== | ===מנהג כתלות של מקום מגורים=== | ||
'''בחוות יאיר''' (בשו"ת קכ"ו) כתב שהחובה לנהוג מנהג אבות נובע ממנהג המקום, וכן נראה מדברי '''הר"ן''' (פסחים פרק רביעי ד"ה ונמצינו למדים) שכותב שהיוצא ממקום ואין דעתו לחזור רשאי להקל במנהגי העיר שעזב. ויוצא לפי החוות יאיר שאם היה מנהג מסוים בקהילה והקהילה חרבה או שאדם עזב את המקום אם אין דעתו לחזור, אין הוא חייב להמשיך לנהוג במנהגי אותה העיר וכן כתב '''המטה יוסף''' (יו"ד סו"ס א) והרחיב שאף בתקנות קהילה כל עוד לא היו תקנות גדולות של גדולי הדור אלא תקנות מקומיות- פוקעות עם שינוי המקום, ומכל מקום הוא מצריך התרת נדרים. לעומת זאת ב'''משא מלך''' כתב שזו חובה שעוברת מדור לדור ואין לה קשר למקום המגורים. גם מחלוקת זו בעלת חשיבות גדולה מאוד למציאות בימינו בה נתקבצו גלויות ישראל וכמעט אין מקומות עם מנהג מובהק ולכן לדעת המתירים יהיה מותר לעשות התרה על מנהגים בימינו. ועוד דן בזה '''האדמת קודש''' (שו"ת ח"ב בהשמטות לאו"ח סימן ב' ד"ה אך יש) ועוד רבים. | '''בחוות יאיר''' (בשו"ת קכ"ו) כתב שהחובה לנהוג מנהג אבות נובע ממנהג המקום, וכן נראה מדברי '''הר"ן''' (פסחים פרק רביעי ד"ה ונמצינו למדים) שכותב שהיוצא ממקום ואין דעתו לחזור רשאי להקל במנהגי העיר שעזב. ויוצא לפי החוות יאיר שאם היה מנהג מסוים בקהילה והקהילה חרבה או שאדם עזב את המקום אם אין דעתו לחזור, אין הוא חייב להמשיך לנהוג במנהגי אותה העיר וכן כתב '''המטה יוסף''' (יו"ד סו"ס א) והרחיב שאף בתקנות קהילה כל עוד לא היו תקנות גדולות של גדולי הדור אלא תקנות מקומיות- פוקעות עם שינוי המקום, ומכל מקום הוא מצריך התרת נדרים. לעומת זאת ב'''משא מלך'''((חייב למצוא את המקור)) כתב שזו חובה שעוברת מדור לדור ואין לה קשר למקום המגורים. גם מחלוקת זו בעלת חשיבות גדולה מאוד למציאות בימינו בה נתקבצו גלויות ישראל וכמעט אין מקומות עם מנהג מובהק ולכן לדעת המתירים יהיה מותר לעשות התרה על מנהגים בימינו. ועוד דן בזה '''האדמת קודש''' (שו"ת ח"ב בהשמטות לאו"ח סימן ב' ד"ה אך יש) ועוד רבים. | ||
===הגדר של הכרעה במחלוקת=== | ===הגדר של הכרעה במחלוקת=== | ||