161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←הגדר של הכרעה במחלוקת
(←רשב"א) |
|||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
'''בחוות יאיר''' (בשו"ת קכ"ו) כתב שהחובה לנהוג מנהג אבות נובע ממנהג המקום, וכן נראה מדברי '''הר"ן''' (פסחים פרק רביעי ד"ה ונמצינו למדים) שכותב שהיוצא ממקום ואין דעתו לחזור רשאי להקל במנהגי העיר שעזב. ויוצא לפי החוות יאיר שאם היה מנהג מסוים בקהילה והקהילה חרבה או שאדם עזב את המקום אם אין דעתו לחזור, אין הוא חייב להמשיך לנהוג במנהגי אותה העיר. לעומת זאת ב'''משא מלך''' כתב שזו חובה שעוברת מדור לדור ואין לה קשר למקום המגורים. גם מחלוקת זו בעלת חשיבות גדולה מאוד למציאות בימינו בה נתקבצו גלויות ישראל וכמעט אין מקומות עם מנהג מובהק ולכן לדעת המתירים יהיה מותר לעשות התרה על מנהגים בימינו. ועוד דנו בזה '''האדמת קודש''' (שו"ת ח"ב בהשמטות לאו"ח סימן ב' ד"ה אך יש), '''המטה יוסף''' (יו"ד סו"ס א) ועוד רבים. | '''בחוות יאיר''' (בשו"ת קכ"ו) כתב שהחובה לנהוג מנהג אבות נובע ממנהג המקום, וכן נראה מדברי '''הר"ן''' (פסחים פרק רביעי ד"ה ונמצינו למדים) שכותב שהיוצא ממקום ואין דעתו לחזור רשאי להקל במנהגי העיר שעזב. ויוצא לפי החוות יאיר שאם היה מנהג מסוים בקהילה והקהילה חרבה או שאדם עזב את המקום אם אין דעתו לחזור, אין הוא חייב להמשיך לנהוג במנהגי אותה העיר. לעומת זאת ב'''משא מלך''' כתב שזו חובה שעוברת מדור לדור ואין לה קשר למקום המגורים. גם מחלוקת זו בעלת חשיבות גדולה מאוד למציאות בימינו בה נתקבצו גלויות ישראל וכמעט אין מקומות עם מנהג מובהק ולכן לדעת המתירים יהיה מותר לעשות התרה על מנהגים בימינו. ועוד דנו בזה '''האדמת קודש''' (שו"ת ח"ב בהשמטות לאו"ח סימן ב' ד"ה אך יש), '''המטה יוסף''' (יו"ד סו"ס א) ועוד רבים. | ||
===הגדר של הכרעה במחלוקת=== | ===הגדר של הכרעה במחלוקת=== | ||
'''המהרשד"ם''' (שו"ת יו"ד סימן מ) | '''המהרשד"ם''' (שו"ת יו"ד סימן מ) כתב שגם המתירים לעשות התרה התירו רק כאשר בני הקהילה החמירו על עצמם בדבר שהוא מותר לחלוטין, אבל אם הייתה מחלוקת הפוסקים בדבר מסוים והם החמירו כדעת פוסק מסוים ועכשיו הם רוצים לנהוג כמקילים אין לזה התרה כלל כיון שלא מדובר בקבלה של מנהג בגדר איסור אלא מדובר בקבלה של דבר מסוים כאיסור גמור כגופי תורה ממש ולכן לא שייך פה לעשות התרה. וכן כתבו '''הפרי חדש''' (סי' תצו מנהגי איסור והיתר אות ב) '''וההגהות מהריק"ש''' (סי' ריד ס"ב) '''מטה יוסף''' (יו"ד סוף סימן א'). לעומת זאת '''השדי חמד''' (ח”ד מערכת מ כלל לז) כתב שדין מנהגי האבות אינו אמור אלא בדברים שנעשו לסייג או בתורת חומרא בעלמא, אולם בדבר התלוי במחלוקת ראשונים, ונהגו בו להכריע כצד מסוים אין הדבר מחייב את הבנים לדורות, ולא שייך בזה דין מנהג. והוכיח זאת מפסיקתם של רבים מפוסקי אשכנז שהתירו לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד כיון שלא מדובר בשינוי במנהג אלא במחלוקת. וכתב שראה גם פוסקים רבים שהתירו לאשכנזים שאבותיהם נהגו להניח תפילין בחול המועד, לחדול מכך ולנהוג כפי הפוסקים הסוברים שאין להניח, וסברתם היא מכיון שמדובר במחלוקת ולא במנהג סייג וכדו' ולכן אין בעיה לשנותו. וכן כתבו '''דבר משה''' (שו"ת חיו"ד סי' לב), (והעיד שכן עשה אביו בעל '''הכרם שלמה'''), '''והמהרש"ך''' (ח"א סי' קעח), '''והמהר"א חסון''' (שו"ת משפט צדק סי' לב) ועוד. לדיון זה ישנה חשיבות גדולה כיון שרבים מאוד מהמנהגי העדות השונות לא נתקבלו כגזירת בית דין אלא רק כהכרעה במחלוקות הראשונים. והיו שסברו שיש לזה דין מנהג רגיל וניתן להתירו על ידי התרת נדרים. | ||
==הלכה למעשה== | ==הלכה למעשה== | ||