161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←דיונים באחרונים
| שורה 58: | שורה 58: | ||
==דיונים באחרונים== | ==דיונים באחרונים== | ||
'''הפרי חדש''' (פר"ח אור"ח תצ"ו 'השביעי') כתב שאדם שנהג שמנהגי חסידות אין בנו חייב להמשיך בהם ואין שייך בזה "אל תטוש תורת אמך" ואין צריך התרה כלל והביא ראיה ממר עוקבא שאמר על עצמו שהוא כמו חומץ בן יין לעומת אביו שהיה נוהג מנהג חסידות מופלג והוא לא נוהג (חולין ק"ה א') והסביר את הסיפור של בני ביישן (פסחים נ ב) שביישן זה שם מקום על יד בית שאן וזה היה מנהג המקום והקהילה, אבל למנהג האב בלבד אין לחוש. וכן כתב '''היביע אומר''' (ח"ג יו"ד י"א), וכן כתבו '''הכנסת הגדולה''' (ביו"ד סימן רי"ד הגה"ט אות מז), בשם '''המשא מלך''' (תורת המנהגות חקירה ד). | '''הפרי חדש''' (פר"ח אור"ח תצ"ו 'השביעי') כתב שאדם שנהג שמנהגי חסידות אין בנו חייב להמשיך בהם ואין שייך בזה "אל תטוש תורת אמך" ואין צריך התרה כלל והביא ראיה ממר עוקבא שאמר על עצמו שהוא כמו חומץ בן יין לעומת אביו שהיה נוהג מנהג חסידות מופלג והוא לא נוהג (חולין ק"ה א') והסביר את הסיפור של בני ביישן (פסחים נ ב) שביישן זה שם מקום על יד בית שאן וזה היה מנהג המקום והקהילה, אבל למנהג האב בלבד אין לחוש. וכן כתב '''היביע אומר''' (ח"ג יו"ד י"א), וכן כתבו '''הכנסת הגדולה''' (ביו"ד סימן רי"ד הגה"ט אות מז), בשם '''המשא מלך''' (תורת המנהגות חקירה ד). וחלק על כך '''החוות יאיר''' (שו"ת חוות יאיר סימן קכ"ו) וכתב שאין סברא לחלק בין יחיד לרבים בדבר זה, ועוד שבסיפור בני ביישן ר"י אוסר עליהם לשנות מנהגם ואומר כבר נהגו '''אבותיכם''' ונראה שדווקא ברבים אך אז הוא מביא פסוק בלשון יחיד שמע בני מוסר '''אביך''', ולכן ברור שאין הבדל בין יחיד לרבים. | ||
בשו"ת '''דובב מישרים''' (חלק א סימן כג) כתב שאם מדובר בתקנה של בית דין ממש הרי שגם אם לא פשט בכלל ישראל אלא רק במקום שבו הייתה התקנה אמורה לפשוט זה נחשב לתקנת חכמים שאין שום כוח להתירה. | בשו"ת '''דובב מישרים''' (חלק א סימן כג) כתב שאם מדובר בתקנה של בית דין ממש הרי שגם אם לא פשט בכלל ישראל אלא רק במקום שבו הייתה התקנה אמורה לפשוט זה נחשב לתקנת חכמים שאין שום כוח להתירה. | ||
בשו"ת '''חוות יאיר''' כתב שהחובה לנהוג מנהג אבות נובע ממנהג המקום, לעומת זאת ב'''משא מלך''' כתב שזו חובה שעוברת מדור לדור ואין לה קשר למקום המגורים. גם מחלוקת זו בעלת חשיבות גדולה מאוד למציאות בימינו בה נתקבצו גלויות ישראל וכמעט אין מקומות עם מנהג מובהק ולכן לדעת המתירים יהיה מותר לעשות התרה על מנהגים בימינו. | בשו"ת '''חוות יאיר''' (שו"ת חוות יאיר קכ"ו) כתב שהחובה לנהוג מנהג אבות נובע ממנהג המקום, לעומת זאת ב'''משא מלך''' כתב שזו חובה שעוברת מדור לדור ואין לה קשר למקום המגורים. ויוצא לפי החוות יאיר שאם היה מנהג מסוים בקהילה והקהילה חרבה או שאדם עזב את המקום אם אין דעתו לחזור, אין הוא חייב להמשיך לנהוג במנהגי אותה העיר. גם מחלוקת זו בעלת חשיבות גדולה מאוד למציאות בימינו בה נתקבצו גלויות ישראל וכמעט אין מקומות עם מנהג מובהק ולכן לדעת המתירים יהיה מותר לעשות התרה על מנהגים בימינו. | ||
====האם הכרעה במחלוקת נחשבת כמנהג==== | ====האם הכרעה במחלוקת נחשבת כמנהג==== | ||
'''המהרשד"ם''' (שו"ת מהרשד"ם יו"ד סימן מ) חדש שגם המתירים לעשות התרה התירו רק כאשר בני הקהילה החמירו על עצמם בדבר שהוא מותר לחלוטין, אבל אם הייתה מחלוקת הפוסקים בדבר מסוים והם החמירו כדעת פוסק מסוים ועכשיו הם רוצים לנהוג כמקילים אין לזה התרה כלל כיון שלא מדובר בקבלה של מנהג בגדר איסור אלא מדובר בקבלה של דבר מסוים כאיסור גמור כגופי תורה ממש ולכן לא שייך פה לעשות התרה. נראה שדעתו בדבר זה לא התקבלה להלכה, וודאי לא בקרב סיעת המתירים לעשות התרה על מנהג אבות. לעומת זאת '''השדי חמד''' (ח”ד מערכת מ כלל לז) כתב שדין מנהגי האבות אינו אמור אלא בדברים שנעשו לסייג או בתורת חומרא בעלמא, אולם בדבר התלוי במחלוקת ראשונים, ונהגו בו להכריע כצד מסוים אין הדבר מחייב את הבנים לדורות, ולא שייך בזה דין מנהג. והוכיח זאת מפסיקתם של רבים מפוסקי אשכנז שהתירו לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד כיון שלא מדובר בשינוי במנהג אלא במחלוקת. וכתב שראה גם פוסקים רבים שהתירו לאשכנזים שאבותיהם נהגו להניח תפילין בחול המועד, לחדול מכך ולנהוג כפי הפוסקים הסוברים שאין להניח, וסברתם היא מכיון שמדובר במחלוקת ולא במנהג סייג וכדו' ולכן אין בעיה לשנותו. לדיון זה ישנה חשיבות גדולה כיון שרבים מאוד מהמנהגי העדות השונות לא נתקבלו כגזירת בית דין אלא רק כהכרעה במחלוקות הראשונים. | '''המהרשד"ם''' (שו"ת מהרשד"ם יו"ד סימן מ) חדש שגם המתירים לעשות התרה התירו רק כאשר בני הקהילה החמירו על עצמם בדבר שהוא מותר לחלוטין, אבל אם הייתה מחלוקת הפוסקים בדבר מסוים והם החמירו כדעת פוסק מסוים ועכשיו הם רוצים לנהוג כמקילים אין לזה התרה כלל כיון שלא מדובר בקבלה של מנהג בגדר איסור אלא מדובר בקבלה של דבר מסוים כאיסור גמור כגופי תורה ממש ולכן לא שייך פה לעשות התרה. נראה שדעתו בדבר זה לא התקבלה להלכה, וודאי לא בקרב סיעת המתירים לעשות התרה על מנהג אבות. לעומת זאת '''השדי חמד''' (ח”ד מערכת מ כלל לז) כתב שדין מנהגי האבות אינו אמור אלא בדברים שנעשו לסייג או בתורת חומרא בעלמא, אולם בדבר התלוי במחלוקת ראשונים, ונהגו בו להכריע כצד מסוים אין הדבר מחייב את הבנים לדורות, ולא שייך בזה דין מנהג. והוכיח זאת מפסיקתם של רבים מפוסקי אשכנז שהתירו לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד כיון שלא מדובר בשינוי במנהג אלא במחלוקת. וכתב שראה גם פוסקים רבים שהתירו לאשכנזים שאבותיהם נהגו להניח תפילין בחול המועד, לחדול מכך ולנהוג כפי הפוסקים הסוברים שאין להניח, וסברתם היא מכיון שמדובר במחלוקת ולא במנהג סייג וכדו' ולכן אין בעיה לשנותו. לדיון זה ישנה חשיבות גדולה כיון שרבים מאוד מהמנהגי העדות השונות לא נתקבלו כגזירת בית דין אלא רק כהכרעה במחלוקות הראשונים. | ||