161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←האם הכרעה במחלוקת נחשבת כמנהג
| שורה 64: | שורה 64: | ||
בשו"ת '''חוות יאיר''' כתב שהחובה לנהוג מנהג אבות נובע ממנהג המקום, לעומת זאת ב'''משא מלך''' כתב שזו חובה שעוברת מדור לדור ואין לה קשר למקום המגורים. גם מחלוקת זו בעלת חשיבות גדולה מאוד למציאות בימינו בה נתקבצו גלויות ישראל וכמעט אין מקומות עם מנהג מובהק ולכן לדעת המתירים יהיה מותר לעשות התרה על מנהגים בימינו. | בשו"ת '''חוות יאיר''' כתב שהחובה לנהוג מנהג אבות נובע ממנהג המקום, לעומת זאת ב'''משא מלך''' כתב שזו חובה שעוברת מדור לדור ואין לה קשר למקום המגורים. גם מחלוקת זו בעלת חשיבות גדולה מאוד למציאות בימינו בה נתקבצו גלויות ישראל וכמעט אין מקומות עם מנהג מובהק ולכן לדעת המתירים יהיה מותר לעשות התרה על מנהגים בימינו. | ||
====האם הכרעה במחלוקת נחשבת כמנהג==== | ====האם הכרעה במחלוקת נחשבת כמנהג==== | ||
'''המהרשד"ם''' (שו"ת מהרשד"ם יו"ד סימן מ) חדש שגם המתירים לעשות התרה התירו רק כאשר בני הקהילה החמירו על עצמם בדבר שהוא מותר לחלוטין, אבל אם הייתה מחלוקת הפוסקים בדבר מסוים והם החמירו כדעת פוסק מסוים ועכשיו הם רוצים לנהוג כמקילים אין לזה התרה כלל כיון שלא מדובר בקבלה של מנהג בגדר איסור אלא מדובר בקבלה של דבר מסוים כאיסור גמור כגופי תורה ממש ולכן לא שייך פה לעשות התרה. נראה שדעתו בדבר זה לא התקבלה להלכה, וודאי לא בקרב סיעת המתירים לעשות התרה על מנהג אבות. לעומת זאת '''השדי חמד''' (ח”ד מערכת מ כלל לז) כתב שדין מנהגי האבות אינו אמור אלא בדברים שנעשו לסייג או בתורת חומרא בעלמא, אולם בדבר התלוי במחלוקת ראשונים, ונהגו בו להכריע כצד מסוים אין הדבר מחייב את הבנים לדורות, ולא שייך בזה דין מנהג. והוכיח זאת מפסיקתם של רבים מפוסקי אשכנז שהתירו לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד כיון שלא מדובר בשינוי במנהג אלא במחלוקת. וכתב שראה גם פוסקים רבים שהתירו לאשכנזים שאבותיהם נהגו להניח תפילין בחול המועד, לחדול מכך ולנהוג כפי הפוסקים הסוברים שאין להניח, וסברתם היא מכיון שמדובר במחלוקת ולא במנהג סייג וכדו' ולכן אין בעיה לשנותו. לדיון זה ישנה חשיבות גדולה כיון שרבים מאוד מהמנהגי העדות השונות לא נתקבלו כגזירת בית דין אלא רק כהכרעה | '''המהרשד"ם''' (שו"ת מהרשד"ם יו"ד סימן מ) חדש שגם המתירים לעשות התרה התירו רק כאשר בני הקהילה החמירו על עצמם בדבר שהוא מותר לחלוטין, אבל אם הייתה מחלוקת הפוסקים בדבר מסוים והם החמירו כדעת פוסק מסוים ועכשיו הם רוצים לנהוג כמקילים אין לזה התרה כלל כיון שלא מדובר בקבלה של מנהג בגדר איסור אלא מדובר בקבלה של דבר מסוים כאיסור גמור כגופי תורה ממש ולכן לא שייך פה לעשות התרה. נראה שדעתו בדבר זה לא התקבלה להלכה, וודאי לא בקרב סיעת המתירים לעשות התרה על מנהג אבות. לעומת זאת '''השדי חמד''' (ח”ד מערכת מ כלל לז) כתב שדין מנהגי האבות אינו אמור אלא בדברים שנעשו לסייג או בתורת חומרא בעלמא, אולם בדבר התלוי במחלוקת ראשונים, ונהגו בו להכריע כצד מסוים אין הדבר מחייב את הבנים לדורות, ולא שייך בזה דין מנהג. והוכיח זאת מפסיקתם של רבים מפוסקי אשכנז שהתירו לעבור מנוסח אשכנז לנוסח ספרד כיון שלא מדובר בשינוי במנהג אלא במחלוקת. וכתב שראה גם פוסקים רבים שהתירו לאשכנזים שאבותיהם נהגו להניח תפילין בחול המועד, לחדול מכך ולנהוג כפי הפוסקים הסוברים שאין להניח, וסברתם היא מכיון שמדובר במחלוקת ולא במנהג סייג וכדו' ולכן אין בעיה לשנותו. לדיון זה ישנה חשיבות גדולה כיון שרבים מאוד מהמנהגי העדות השונות לא נתקבלו כגזירת בית דין אלא רק כהכרעה במחלוקות הראשונים. | ||