161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←דיונים באחרונים
| שורה 56: | שורה 56: | ||
==דיונים באחרונים== | ==דיונים באחרונים== | ||
'''הפרי חדש''' (פר"ח אור"ח תצ"ו 'השביעי') כתב שאדם שנהג שמנהגי חסידות אין בנו חייב להמשיך בהם ואין שייך בזה "אל תטוש תורת אמך" ואין צריך התרה כלל והביא ראיה ממר עוקבא שאמר על עצמו שהוא כמו חומץ בן יין לעומת אביו שהיה נוהג מנהג חסידות מופלג והוא לא נוהג (חולין ק"ה א') והסביר את הסיפור של בני ביישן (פסחים נ ב) שביישן זה שם מקום על יד בית שאן וזה היה מנהג המקום והקהילה, אבל למנהג האב בלבד אין לחוש. (וכן כתב היביע אומר ח"ג יו"ד י"א והביא רשימה ארוכה של הסוברים כמותו, וכן כתבו הכנסת הגדולה ביו"ד | '''הפרי חדש''' (פר"ח אור"ח תצ"ו 'השביעי') כתב שאדם שנהג שמנהגי חסידות אין בנו חייב להמשיך בהם ואין שייך בזה "אל תטוש תורת אמך" ואין צריך התרה כלל והביא ראיה ממר עוקבא שאמר על עצמו שהוא כמו חומץ בן יין לעומת אביו שהיה נוהג מנהג חסידות מופלג והוא לא נוהג (חולין ק"ה א') והסביר את הסיפור של בני ביישן (פסחים נ ב) שביישן זה שם מקום על יד בית שאן וזה היה מנהג המקום והקהילה, אבל למנהג האב בלבד אין לחוש. (וכן כתב היביע אומר ח"ג יו"ד י"א והביא רשימה ארוכה של הסוברים כמותו, וכן כתבו '''הכנסת הגדולה''' (ביו"ד סימן רי"ד הגה"ט אות מז), בשם '''המשא מלך''' (תורת המנהגות חקירה ד). | ||
בשו"ת '''דובב מישרים''' (חלק א סימן כג) כתב שאם מדובר בתקנה של בית דין ממש הרי שגם אם לא פשט בכלל ישראל אלא רק במקום שבו הייתה התקנה אמורה לפשוט זה נחשב לתקנת חכמים שאין שום כוח להתירה. | בשו"ת '''דובב מישרים''' (חלק א סימן כג) כתב שאם מדובר בתקנה של בית דין ממש הרי שגם אם לא פשט בכלל ישראל אלא רק במקום שבו הייתה התקנה אמורה לפשוט זה נחשב לתקנת חכמים שאין שום כוח להתירה. | ||