161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←החובה להמשיך במנהג אבות
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הגמרא בפסחים נ: קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. יש מחלוקת איך להבין את המשפט הזה אך המוסכם הוא שמשתמעת ממנו חובה להמשיך במנהגי אבות. חובה זו נלמדת מן הפסוק במשלי "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך"(בגמרא בפסחים בסיפור בני ביישן), ובגמרא בנדרים (טו:) מובא שהיא ענף של נדרים. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים. | הגמרא בפסחים נ: קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. יש מחלוקת איך להבין את המשפט הזה אך המוסכם הוא שמשתמעת ממנו חובה להמשיך במנהגי אבות. חובה זו נלמדת מן הפסוק במשלי "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך"(בגמרא בפסחים בסיפור בני ביישן), ובגמרא בנדרים (טו:) מובא שהיא ענף של נדרים. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים. | ||
החובה ללכת במנהגי אבות הובאה להלכה בפוסקים רבים כבר '''ברי"ף''' (פסחים נ עמוד ב) הובא סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה זו. וכן כתב '''הרמב"ן''' (משפט החרם) שקבלה של קהל חלה עליהם ועל זרעם, כמו שמצינו במעמד הר סיני וענייני צומות. וכן כתב '''הרשב"א''' (ח"ג סימן רלו) , וכן כתב '''הרא"ש''' (בבלי פסחים פרק רביעי אות ג) וכן כתב בשו"ת '''הריב"ש''' (סימן שצ"ט) וכן פסק '''השו"ע''' (יו"ד רי"ד סעיף ב'), והדבר מוסכם על כל הפוסקים. אמנם לא נמצא לכך מקור ברמב"ם והדבר צריך עיון האם הרמב"ם חלק על דין זה. אמנם | החובה ללכת במנהגי אבות הובאה להלכה בפוסקים רבים כבר '''ברי"ף''' (פסחים נ עמוד ב) הובא סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה זו. וכן כתב '''הרמב"ן''' (משפט החרם) שקבלה של קהל חלה עליהם ועל זרעם, כמו שמצינו במעמד הר סיני וענייני צומות. וכן כתב '''הרשב"א''' (ח"ג סימן רלו) , וכן כתב '''הרא"ש''' (בבלי פסחים פרק רביעי אות ג) וכן כתב בשו"ת '''הריב"ש''' (סימן שצ"ט) וכן פסק '''השו"ע''' (יו"ד רי"ד סעיף ב'), והדבר מוסכם על כל הפוסקים. אמנם לא נמצא לכך מקור ברמב"ם והדבר צריך עיון האם הרמב"ם חלק על דין זה. נראה שהרמב"ם אכן לא סבר דין זה כיון שבתשובותיו כאשר הוא נשאל על מנהגים הוא אף פעם לא דן בהם מצד המנהג אלא מצד הדין עצמו (שו"ת הרמב"ם קעח, רנו, רסג). | ||
אמנם זה הדין רק במנהג שלא נובע מטעות, ועוד נרחיב בכך בדברינו. | |||
מכאן נובעת השאלה האם החובה להמשיך במנהגי אבות היא בלתי הפיכה או שמא ניתן להתירה באופנים שונים. ישנם ראשונים הסוברים שניתן להתיר את המנהגים על ידי התרת נדרים ויש הסוברים שאין דרך להתיר מנהג אבות אפילו לא על ידי התרת נדרים. | מכאן נובעת השאלה האם החובה להמשיך במנהגי אבות היא בלתי הפיכה או שמא ניתן להתירה באופנים שונים. ישנם ראשונים הסוברים שניתן להתיר את המנהגים על ידי התרת נדרים ויש הסוברים שאין דרך להתיר מנהג אבות אפילו לא על ידי התרת נדרים. | ||
==האוסרים לעשות התרה== | ==האוסרים לעשות התרה== | ||