השמעה והרהור בקריאת שמע וברכות

מקורות
בבלי:	ברכות ט"ו ע"א-ע"ב,

האם הקורא קריאת שמע או המברך צריך להשמיע לאוזנו? האם מעכב? האם יוצא בהרהור?

דין השמעה לאוזניו

בקריאת שמע

במשנה (ברכות טו.) מובאת מחלוקת בדין מי שקרא קריאת שמע ולא השמיע לאוזנו. ר' יהודה אומר יצא, ר' יוסי אומר לא יצא.
הגמרא דנה האם ר' יהודה שאומר יצא מתכוון שמותר גם לכתחילה לא להשמיע לאוזנו, או שרק בדיעבד יצא - אבל לכתחילה צריך להשמיע לאוזנו.
הגמרא מביא בריתות ומשניות בשביל ולנסות לברר את דעתו של ר' יהודה, ולמסקנת הגמרא אלו דעות התנאים:

• ר' מאיר - לכתחילה לא צריך להשמיע לאוזניו.
• ר' יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה - לכתחילה ישמיע, בדיעבד יצא.
• י' יוסי - לא יצא.

הגמרא פוסקת שהלכה שר' יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה - שלכתחילה ישמיע, בדיעבד יצא.

דין הרהור

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

• , באתר (שם האתר)