הבדלים בין גרסאות בדף "השמעה והרהור בקריאת שמע וברכות"

אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כ|ב|ברכות כ:}} הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,{{הערה|המקרה עליו דנה הגמרא הוא בעל קרי שמהרהר בליבו את קריאת שמע, נחלקו על רש"י וראב"ד על נקודת המחלוקת, האם המחלוקת בין רב חסדא לרבינא היא על כל התורה האם הרהור כדיבור, לדעת רש"י זו מחלוקת עקרונית בכל התורה אם הרהור כדיבור. אולם לדעת ראב"ד כל המחלוקת היא בבעל קרי שהוא אנוס ובכל שאר התורה ודאי שהרהור לאו כדיבור}}
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כ|ב|ברכות כ:}} הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,{{הערה|המקרה עליו דנה הגמרא הוא בעל קרי שמהרהר בליבו את קריאת שמע, נחלקו על רש"י וראב"ד על נקודת המחלוקת, האם המחלוקת בין רב חסדא לרבינא היא על כל התורה האם הרהור כדיבור, לדעת רש"י זו מחלוקת עקרונית בכל התורה אם הרהור כדיבור. אולם לדעת ראב"ד כל המחלוקת היא בבעל קרי שהוא אנוס ובכל שאר התורה ודאי שהרהור לאו כדיבור}}


* '''רבינו יונה''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: בדפה"ר}}, '''תוספות''' {{מ|כ: ד"ה ורב חסדא}}, ה'''רא"ש''' {{מ|פ"ג י"ד}} בשם '''רבינו חננאל''', '''בעל המאור''' {{מ|יב. בדפה"ר}} וה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}} - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.{{הערה|הסברות שלהם לפסוק כר' הונא: '''1.''' הגמרא עוסקת בשיטתו. '''2.''' בסוגיות בשבת רואים שיש חילוק בין הרהור לדיבור, שאסור לדבר בעסקים ומותר להרהר בעסקים. }}
* רוב רובם של הראשונים - '''רבינו יונה''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: בדפה"ר}}, '''תוספות''' {{מ|כ: ד"ה ורב חסדא}}, ה'''רא"ש''' {{מ|פ"ג י"ד}} בשם '''רבינו חננאל''', '''בעל המאור''' {{מ|יב. בדפה"ר}} וה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}} ועוד - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.{{הערה|הסברות שלהם לפסוק כר' הונא: '''1.''' הגמרא עוסקת בשיטתו. '''2.''' בסוגיות בשבת רואים שיש חילוק בין הרהור לדיבור, שאסור לדבר בעסקים ומותר להרהר בעסקים. }}
* ה'''ריא"ז''' {{מ|ג א}} וה'''רי"ד''' {{מ|כ' ע"ב}} פוסקים כרבינא שהרהור כדיבור דמי,{{הערה|הרי"ד מביא עוד שני חיזוקים לשיטתו: '''1.''' כתוב "הלכה כדברי שניהם להקל" - מבין שזה להקל בהכל. '''2.''' מזה שהבאנו בסוגייה את "האומר ברכת המזון '''בליבו'''" - נראה שאין חילוק בין הרהור לדיבור למסקנה, החולקים מבינים ש"'''בליבו'''" הכוונה לחתך בשפתיו אבל לא להשמיע לאוזניו}} אומרים שמי שמהרהר בליבו יוצא ידי חובה בדיעבד.
* ה'''ריא"ז''' {{מ|ג א}} וה'''רי"ד''' {{מ|כ' ע"ב}} פוסקים כרבינא שהרהור כדיבור דמי,{{הערה|הרי"ד מביא עוד שני חיזוקים לשיטתו: '''1.''' כתוב "הלכה כדברי שניהם להקל" - מבין שזה להקל בהכל. '''2.''' מזה שהבאנו בסוגייה את "האומר ברכת המזון '''בליבו'''" - נראה שאין חילוק בין הרהור לדיבור למסקנה, החולקים מבינים ש"'''בליבו'''" הכוונה לחתך בשפתיו אבל לא להשמיע לאוזניו}} אומרים שמי שמהרהר בליבו יוצא ידי חובה בדיעבד.