הבדלים בין גרסאות בדף "השמעה והרהור בקריאת שמע וברכות"

שורה 20: שורה 20:
לעיל ראינו שמוסכם על כולם שהלכה כר' יהודה שצריך להשמיע לאוזנו ואם לא השמיע יצא, אבל נחלקו הראשונים עקב מחלוקת בגמרא האם חייב לחתך בשפתיו או שגם המהרהר יוצא ידי חובה.
לעיל ראינו שמוסכם על כולם שהלכה כר' יהודה שצריך להשמיע לאוזנו ואם לא השמיע יצא, אבל נחלקו הראשונים עקב מחלוקת בגמרא האם חייב לחתך בשפתיו או שגם המהרהר יוצא ידי חובה.


ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כ|ב|ברכות כ:}} הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,{{הערה|המקרה עליו דנה הגמרא היא למה בעל קרי מהרהר בליבו את קריאת שמע, נחלקו על זה רש"י וראב"ד האם המחלוקת בין רב חסדא לרבינא היא על כל התורה האם הרהור כדיבור, לדעת רש"י זו מחלוקת עקרונית בכל התורה אם הרהור כדיבור. אולם לדעת ראב"ד כל המחלוקת היא בבעל קרי שהוא אנוס ובכל שאר התורה ודאי שהרהור לאו כדיבור}}
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|כ|ב|ברכות כ:}} הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,{{הערה|המקרה עליו דנה הגמרא הוא בעל קרי שמהרהר בליבו את קריאת שמע, נחלקו על רש"י וראב"ד על נקודת המחלוקת, האם המחלוקת בין רב חסדא לרבינא היא על כל התורה האם הרהור כדיבור, לדעת רש"י זו מחלוקת עקרונית בכל התורה אם הרהור כדיבור. אולם לדעת ראב"ד כל המחלוקת היא בבעל קרי שהוא אנוס ובכל שאר התורה ודאי שהרהור לאו כדיבור}}


* '''רבינו יונה''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: בדפה"ר}}, '''תוספות''' {{מ|כ: ד"ה ורב חסדא}}, ה'''רא"ש''' {{מ|פ"ג י"ד}} בשם '''רבינו חננאל''', '''בעל המאור''' {{מ|יב. בדפה"ר}} וה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}} - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.
* '''רבינו יונה''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: בדפה"ר}}, '''תוספות''' {{מ|כ: ד"ה ורב חסדא}}, ה'''רא"ש''' {{מ|פ"ג י"ד}} בשם '''רבינו חננאל''', '''בעל המאור''' {{מ|יב. בדפה"ר}} וה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}} - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.
שורה 37: שורה 37:
ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}}, ו'''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה 'לא יברך'}} מוסיפים שאנוס שלא יכול להוציא מהפה שהרהר, אפילו כשהוא עומד יחידי, שאף שלא יוצא ידי חובה - מקבל שכר על המחשבה ועל קבלת עול מלכות שמיים.
ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}}, ו'''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה 'לא יברך'}} מוסיפים שאנוס שלא יכול להוציא מהפה שהרהר, אפילו כשהוא עומד יחידי, שאף שלא יוצא ידי חובה - מקבל שכר על המחשבה ועל קבלת עול מלכות שמיים.
הבית יוסף אומר בשם האורחות חיים {{מ|חלק א', הלכות ק"ש, מ"ו}}- שאף אנוס שלא יכול להוציא מהפה כדאי שיהרהר, כי בתוך ק"ש טמונים כל עשרת הדברות, ובדין הוא שיגיד אדם את עשרת הדברות בכל יום, אלא שביטלו מפני תרועמת המינים.
הבית יוסף אומר בשם האורחות חיים {{מ|חלק א', הלכות ק"ש, מ"ו}}- שאף אנוס שלא יכול להוציא מהפה כדאי שיהרהר, כי בתוך ק"ש טמונים כל עשרת הדברות, ובדין הוא שיגיד אדם את עשרת הדברות בכל יום, אלא שביטלו מפני תרועמת המינים.
== ראו גם ==
== ראו גם ==
*
*