הבדלים בין גרסאות בדף "השמעה והרהור בקריאת שמע וברכות"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||{{גמרא|ברכות|ט"ו|א|ברכות ט"ו ע"א-ע"ב|בכותרת=כן}},|||}}
{{מקורות||{{גמרא|ברכות|ט"ו|א|ברכות ט"ו ע"א-ע"ב|בכותרת=כן}},||{{רמבם|קריאת שמע|ב|ח|קריאת שמע ב' ח'|בכותרת=כן}},{{רמבם|ברכות|א|ז|ברכות א' ז'|בכותרת=כן}}|{{שו"ע|או"ח|סב|או"ח ס"ב ג'|בכותרת=כן}},{{שו"ע|או"ח|רו|או"ח ר"ו ג'|בכותרת=כן}}}}
האם הקורא קריאת שמע או המברך צריך להשמיע לאוזנו? האם מעכב? האם יוצא בהרהור?
האם הקורא קריאת שמע או המברך צריך להשמיע לאוזנו? האם מעכב? האם יוצא בהרהור?


שורה 11: שורה 11:
* '''י' יוסי''' - לא יצא.
* '''י' יוסי''' - לא יצא.
הגמרא פוסקת ש'''הלכה שר' יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה''' - שלכתחילה ישמיע, בדיעבד יצא.
הגמרא פוסקת ש'''הלכה שר' יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה''' - שלכתחילה ישמיע, בדיעבד יצא.
וכן נפסק - שהקורא צריך להשמיע לאוזנו, ואם לא השמיע - בדיעבד יצא.
=== בברכות ===
=== בברכות ===


שורה 16: שורה 18:
== דין הרהור ==
== דין הרהור ==
=== בקריאת שמע ===
=== בקריאת שמע ===
לעיל ראינו שמוסכם על כולם שהלכה כר' יהודה שצריך להשמיע לאוזנו ואם לא השמיע יצא, אבל נחלקו הראשונים האם חייב לחתך בשפתיו או שגם המהרהר יוצא ידי חובה.
בגמרא {{גמרא|ברכות|כ|ב|ברכות כ:}} הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,
* '''רבינו יונה''' {{מ|ח: בדפה"ר}}, '''תוספות''' {{מ|כ: ד"ה ורב חסדא}}, ה'''רא"ש''' {{מ|פ"ג י"ד}} בשם '''רבינו חננאל''', '''בעל המאור''' {{מ|יב. בדפה"ר}} וה'''מאירי''' - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.
* ה'''ריא"ז''' {{מ|ג א}} - אומר שמי שמהרהר בליבו יוצא ידי חובה בדיעבד, נראה שפוסק כרבינא שהרהור כדיבור דמי.
==== בירור דעת הרמב"ם ====
ה'''רמב"ם''' {{רמבם|קריאת שמע|ב|ח|קריאת שמע ב' ח'}} לא כותב במפורש מה הדין של מי שמהרהר, הוא כותב רק ש"צריך להשמיע לאוזנו" אבל לא מבאר מה הכוונה להשמיע לאוזנו.
{{ש}}(בברכות הרמב"ם כותב במפורש שלא יוצאים ידי חובה על ידי הרהור וצ"ע)
==== פסיקת הלכה ====
==== פסיקת הלכה ====
 
ה'''טור''' {{טור|או"ח|סג|סג}} וה'''שולחן ערוך'''{{שו"ע|או"ח|סג|סג}} פוסקים במפורש שצריך להוציא את המילים בשפתיו.
=== ברכות ===
=== ברכות ===
(מדברי כולם נראה שאין הבדל בין ברכות לקריאת שמע, וכך נפסק בשולחן ערוך. אבל מדברי הרמב"ם נראה שיש הבדל כי בברכות הוא כותב במפורש שלא יוצא ידי חובה.)
==== פסיקת הלכה ====
==== פסיקת הלכה ====