9
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "השהיית קדרה על הכירה מערב שבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 58: | שורה 58: | ||
הקושי בדברי הרשב"א שיש כאן גזירה בתנור אטו כירה והיא גופא אינה אלא גזירת חיתוי גחלים. | הקושי בדברי הרשב"א שיש כאן גזירה בתנור אטו כירה והיא גופא אינה אלא גזירת חיתוי גחלים. | ||
מאור(טז:) ר"ן (טו: ד"ה עד)- | '''מאור'''(טז:) '''ר"ן''' (טו: ד"ה עד)- | ||
הקושי של הראשונים לעיל בהבנת חשש חיתוי בתנור גרוף הביא את המאור לפרש ש"גרוף" המוזכר בגמרא הוא באופן שגורף את כל הגחלים לצד אחד של הכירה או התנור, ובמציאות זו התירו בכירה אך אסרו בתנור אבל אה"נ אם הוציא את כל הגחלים יהיה מותר לשהות גם על תנור כיוון שאין כבר את החשש שמא יבוא לחתות. | הקושי של הראשונים לעיל בהבנת חשש חיתוי בתנור גרוף הביא את המאור לפרש ש"גרוף" המוזכר בגמרא הוא באופן שגורף את כל הגחלים לצד אחד של הכירה או התנור, ובמציאות זו התירו בכירה אך אסרו בתנור אבל אה"נ אם הוציא את כל הגחלים יהיה מותר לשהות גם על תנור כיוון שאין כבר את החשש שמא יבוא לחתות. | ||
=== להלכה === | === להלכה === | ||
נקטינן | נקטינן כ'''רמב"ם''' וכ"פ '''שו"ע''': "אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנו כל הגחלים". | ||
== הגדרת "קטום" == | == הגדרת "קטום" == | ||
בירושלמי המובא לעיל נאמר: "והקוטם עד שיקטום כל צורכו, מן מה דתני מלבה עליה נעורת של פשתן הדא אמרה אפילו לא קטם כל צרכו". | בירושלמי המובא לעיל נאמר: "והקוטם עד שיקטום כל צורכו, מן מה דתני מלבה עליה נעורת של פשתן הדא אמרה אפילו לא קטם כל צרכו". | ||
מסקנת הירושלמי מפורשת שלא צריך קטימה כל צרכו, וכן משמעות הבבלי דף לז. "גחלים שעממו או שנתן עליה נעורת של פשתן דקה הרי היא כקטומה". ועוד מדייקים | מסקנת הירושלמי מפורשת שלא צריך קטימה כל צרכו, וכן משמעות הבבלי דף לז. "גחלים שעממו או שנתן עליה נעורת של פשתן דקה הרי היא כקטומה". ועוד מדייקים ה'''ר"ן'''(לו: ד"ה עד) וה'''רמב"ן''' מלשון המשנה "עד שיתן את האפר" ומכך שלא כתוב שיטמין באפר משמע שקטימה כל שהיא מועילה. | ||
=== הטעם שמועילה קטימה === | === הטעם שמועילה קטימה === | ||