9
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "השהיית קדרה על הכירה מערב שבת"
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{תחרות כתיבה}} {{מקורות|משנה שבת ג א|בבלי שבת לו.|ירושלמי שבת ג א|רמב"ם שבת ג ו|שלחן ערוך אור...") |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
אך מצינו מחלוקת רש"י מול שאר ראשונים מאיזה טעם אסורה השהייה בע"ש. האם יש להשוות דין השהייה לדין הטמנה, או שמא שני דינים שונים הם זה מזה. | אך מצינו מחלוקת רש"י מול שאר ראשונים מאיזה טעם אסורה השהייה בע"ש. האם יש להשוות דין השהייה לדין הטמנה, או שמא שני דינים שונים הם זה מזה. | ||
=== שיטת רש"י בטעם איסור שהייה === | === שיטת רש"י בטעם איסור שהייה === | ||
כל הראשונים('''רשב"א ריטב"א ר"ן''') למדו ברש"י<ref>בדעת רש"י נמנו שתי דרכים: עיין בבעה"מ (ד"ה כירה) וברמב"ן(ד"ה מתני' כירה) בשם ר' חננאל וברשב"א (ד"ה עד שיגרוף) בשם רב האי גאון שלדרכם פרשו את האופן שאין בשהייה מציאות של הטמנה והיינו שבדעת רש"י הם פרשו שבכל שהייה יש מציאות של הטמנה ולכן לדעתם שאיסור שהייה אינו שייך לאיסור הטמנה הוצרכו לבאר באופן שאין בשהייה מציאות שיש לאסור משום הטמנה. והרמב"ן כתב שלרש"י המשנה מדברת הן באופן של שהייה והן באופן של הטמנה. </ref> שהוא משווה דין השהייה לדין הטמנה, ומפרש את משנתנו אף בהטמנה, ולמדו זאת מרש"י במשנה שכתב ד"ה עד שיגרוף: הגחלים משום דמוסיף הבל וטעמא פרישנא בפרק דלעיל[דף לד:] שמא יחתה בגחלים". | כל הראשונים('''רשב"א ריטב"א ר"ן''') למדו ברש"י<ref>בדעת רש"י נמנו שתי דרכים: עיין בבעה"מ (ד"ה כירה) וברמב"ן(ד"ה מתני' כירה) בשם ר' חננאל וברשב"א (ד"ה עד שיגרוף) בשם רב האי גאון שלדרכם פרשו את האופן שאין בשהייה מציאות של הטמנה והיינו שבדעת רש"י הם פרשו שבכל שהייה יש מציאות של הטמנה ולכן לדעתם שאיסור שהייה אינו שייך לאיסור הטמנה הוצרכו לבאר באופן שאין בשהייה מציאות שיש לאסור משום הטמנה. והרמב"ן כתב שלרש"י המשנה מדברת הן באופן של שהייה והן באופן של הטמנה. </ref> שהוא משווה דין השהייה לדין הטמנה, ומפרש את משנתנו אף בהטמנה, ולמדו זאת מרש"י במשנה שכתב ד"ה עד שיגרוף: הגחלים משום דמוסיף הבל וטעמא פרישנא בפרק דלעיל[דף לד:] שמא יחתה בגחלים". מהטעם שנקט רש"י משום שמוסיף הבל, וכן מהפניתו לסוגייא בדף לד: "מפני מה אין טומנים בדבר המוסיף הבל" משמע בפירוש שרש"י משווה דין שהייה להטמנה. אמנם מצינו ל'''ב"ח''' (רנ"ג ,י) שלעולם מודה רש"י דלא מוסיף הבל אלא בהטמנה, ולא בא רש"י בדבריו אלא לפרש מפני מה אסור לשהות בגפת ועצים יותר מקש וגבבא שהרי הוא אינו עושה מעשה בשבת אלא בע"ש ולכן מבאר רש"י דכיון שבגפת ועצים מוסיף הבל תמיד כשיחתה הלכך באינו גרוף חיישינן שמא יחתה בשבת. | ||
מהטעם שנקט רש"י משום שמוסיף הבל, וכן מהפניתו לסוגייא בדף לד: "מפני מה אין טומנים בדבר המוסיף הבל" משמע בפירוש שרש"י משווה דין שהייה להטמנה. | |||
אמנם מצינו ל'''ב"ח''' (רנ"ג ,י) שלעולם מודה רש"י דלא מוסיף הבל אלא בהטמנה, ולא בא רש"י בדבריו אלא לפרש מפני מה אסור לשהות בגפת ועצים יותר מקש וגבבא שהרי הוא אינו עושה מעשה בשבת אלא בע"ש ולכן מבאר רש"י דכיון שבגפת ועצים מוסיף הבל תמיד כשיחתה הלכך באינו גרוף חיישינן שמא יחתה בשבת. | |||
אך קשה לומר כפרוש הב"ח, דמרש"י לח:(ד"ה אבל הניח) מוכח מפורש שהשווה את הדינים. "אבל הניח על גבי קרקע אסור להחזיר דבטלי לה הטמנה דאתמול והוי כמטמין לכתחילה." | אך קשה לומר כפרוש הב"ח, דמרש"י לח:(ד"ה אבל הניח) מוכח מפורש שהשווה את הדינים. "אבל הניח על גבי קרקע אסור להחזיר דבטלי לה הטמנה דאתמול והוי כמטמין לכתחילה." | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
היינו שהייה אינה המציאות שמוטמנת הקדרה בתוך הגחלים. ולכן לפי חנניה מותר לשהות גם על גבי כירה שלא גרופה וקטומה ורבנן סוברים שאסור להשהות על גבי כירה שאינה גרו"ק משום חשש שמא יחתה בגחלים, אך הטמנה דין אחר לגמרי הוא, וכן פרשו שאר הגאונים '''רבנו האי גאון ורבינו אפרים גאון'''(הו"ד ב'''רשב"א''' (ד"ה עד), וב'''ר"ן''' על ריף (ד"ה כירה)). ובעקבות הגאונים הלכו רוב הראשונים( '''תוס'''' ד"ה לא, '''רשב"א''' שם, '''רמב"ן''' (ד"ה כירה), '''ריטב"א''' (ד"ה וטעמא)) והביאו מספר קושיות על שיטת רש"י שבעקבותם מוכרח הוא הדבר לחלק בין שהייה להטמנה. | היינו שהייה אינה המציאות שמוטמנת הקדרה בתוך הגחלים. ולכן לפי חנניה מותר לשהות גם על גבי כירה שלא גרופה וקטומה ורבנן סוברים שאסור להשהות על גבי כירה שאינה גרו"ק משום חשש שמא יחתה בגחלים, אך הטמנה דין אחר לגמרי הוא, וכן פרשו שאר הגאונים '''רבנו האי גאון ורבינו אפרים גאון'''(הו"ד ב'''רשב"א''' (ד"ה עד), וב'''ר"ן''' על ריף (ד"ה כירה)). ובעקבות הגאונים הלכו רוב הראשונים( '''תוס'''' ד"ה לא, '''רשב"א''' שם, '''רמב"ן''' (ד"ה כירה), '''ריטב"א''' (ד"ה וטעמא)) והביאו מספר קושיות על שיטת רש"י שבעקבותם מוכרח הוא הדבר לחלק בין שהייה להטמנה. | ||
=== קושיות | === קושיות הראשונים על דעת רש"י === | ||
קושיא | קושיא ראשונה- מקשים ה'''תוס''''(שם) שסוף סוף גרופה וקטומה היא מוספת הבל יותר בכמה דברים השנויים בבמה טומנים. | ||
קושיה שניה- מקשים | |||
קושיה שניה- מקשים ה'''תוס''''(שם)'' קושיה נוספת דאם דין השהיה כדין הטמנה איך התיר חנניה להשהות מאכב"ד בכירה שלא גרו"ק? ולרש"י ה"ה שיהיה מותר להטמין והרי לא מצינו בפ"ד היתר להטמין בכירה שלא גרו"ק ואפי' כמאכב"ד דהא הוה ליה הטמנה בגחלים ממש דמוסיפין הבל ואסור אפי' במעוד יום. '' | |||
== הגדרת גרוף == | == הגדרת גרוף == | ||
במשנתינו מבואר שכירה גרופה וקטומה מותר לתת על גבה, | '''במשנתינו''' מבואר שכירה גרופה וקטומה מותר לתת על גבה, ו'''במשנה להלן''' (לט:) נאמר שתנור שחומו רב אין נותנים על גביו אפי' כאשר הוא גרוף וקטום. שכירה רחבה היא ויש בה מקום לשפיתת שתי קדירות ותנור פיו צר ושומר חומו הרבה. | ||
נאמר בירושלמי(ג,א)- "הגורף עד שיגרוף כל צרכו מן מה דתני הגורף צריך לחטט ביד הדא אמרה עד שיגרוף כל צורכו" | |||
'''נאמר בירושלמי'''(ג,א)- "הגורף עד שיגרוף כל צרכו מן מה דתני הגורף צריך לחטט ביד הדא אמרה עד שיגרוף כל צורכו" | |||
=== מחלוקת הראשונים במשמעות דברי הירושלמי === | === מחלוקת הראשונים במשמעות דברי הירושלמי === | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
== שהיית תבשיל שלא הגיע לבן דרוסאי על כירה גרוק. == | == שהיית תבשיל שלא הגיע לבן דרוסאי על כירה גרוק. == | ||
כותבים התוס'' (לז. ד"ה אא"ב לז: ד"ה שמע מינה) שההיתר של שהייה בכירה גרופה וקטומה זה אפי' בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו וכן במצטמק ויפה לו, וכן כתב הרא"ש(פר"ג סי' א) בשם רבנו יונה וכן כתב הרמב"ן (לו: ד"ה גמרא הא). | כותבים התוס'' (לז. ד"ה אא"ב לז: ד"ה שמע מינה) שההיתר של שהייה בכירה גרופה וקטומה זה אפי' בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו וכן במצטמק ויפה לו, וכן כתב הרא"ש(פר"ג סי' א) בשם רבנו יונה וכן כתב הרמב"ן (לו: ד"ה גמרא הא).'' | ||
נחלקו הרא"שונים האם היתר גרופה וקטומה זה גם בתבשיל פחות מבן דרוסאי, שהרשב"א (לו: ד"ה עד שיגרוף) נסתפק האם להתיר, כיון שטעם איסור שהייה הוא משום שמא יחתה בגחלים ואם כן כאשר גרף וקטם אין בכירה משום חיתוי גחלים. וכ"ש במאכל בן דרוסאי וכ"ש במצטמק ורע לו, או שמא כל שלא הגיע למאכל בן דרוסאי אין משהין אפי' בגרופה וקטומה כיון שהתבשיל לא התבשל במאכל בן דרוסאי אפי' כאשר הכירה גרופה וקטומה נותן דעתו על התבשיל ויבוא לחתות ואפי' בקש ובגבבה שייך חיתוי בכך דהא גזרינן ביה בתנור, והסיק הרשב"א כצד הרא"שון שמותר להשהות אפי' פחות ממאכל בן דרוסאי ומשום שבגרופה אין לחוש ולגזור כלום שהרי הוא לא יכול מציאותית לחתות וכ"כ הרמב"ן שם ובעל המאור (לו: ד"ה ואם תשאל). | נחלקו הרא"שונים האם היתר גרופה וקטומה זה גם בתבשיל פחות מבן דרוסאי, שהרשב"א (לו: ד"ה עד שיגרוף) נסתפק האם להתיר, כיון שטעם איסור שהייה הוא משום שמא יחתה בגחלים ואם כן כאשר גרף וקטם אין בכירה משום חיתוי גחלים. וכ"ש במאכל בן דרוסאי וכ"ש במצטמק ורע לו, או שמא כל שלא הגיע למאכל בן דרוסאי אין משהין אפי' בגרופה וקטומה כיון שהתבשיל לא התבשל במאכל בן דרוסאי אפי' כאשר הכירה גרופה וקטומה נותן דעתו על התבשיל ויבוא לחתות ואפי' בקש ובגבבה שייך חיתוי בכך דהא גזרינן ביה בתנור, והסיק הרשב"א כצד הרא"שון שמותר להשהות אפי' פחות ממאכל בן דרוסאי ומשום שבגרופה אין לחוש ולגזור כלום שהרי הוא לא יכול מציאותית לחתות וכ"כ הרמב"ן שם ובעל המאור (לו: ד"ה ואם תשאל). | ||
אך בהגהות רעק"א (רנ"ג, ס"א) ובחת"ס(לו: ד"ה נותנין עליה) הוכיחו מדברי הרא"ש בשם ר' יונה שחולק על הרשב"א וסובר שאם התבשיל מבושל פחות מבן דרוסאי אסור להשהות על גבי כירה אפי' שהיא גרופה וקטומה. ולכן תמה רעק"א על השוע' סעיף א שפסק להתיר אפי' בפחות ממאכל בן דרוסאי. | אך בהגהות רעק"א (רנ"ג, ס"א) ובחת"ס(לו: ד"ה נותנין עליה) הוכיחו מדברי הרא"ש בשם ר' יונה שחולק על הרשב"א וסובר שאם התבשיל מבושל פחות מבן דרוסאי אסור להשהות על גבי כירה אפי' שהיא גרופה וקטומה. ולכן תמה רעק"א על השוע' סעיף א שפסק להתיר אפי' בפחות ממאכל בן דרוסאי. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
איסור שהייה נאמר בדבר שהתחיל להתבשל ועדיין אינו מבושל כל צרכו, אבל בדבר שהתבשל כמאכל בן דרוסאי נחלקו התנאים לו: אם מותר להשהות על גבי האש דעת חנניה להתיר ורבנן אוסרים להשהותו. | איסור שהייה נאמר בדבר שהתחיל להתבשל ועדיין אינו מבושל כל צרכו, אבל בדבר שהתבשל כמאכל בן דרוסאי נחלקו התנאים לו: אם מותר להשהות על גבי האש דעת חנניה להתיר ורבנן אוסרים להשהותו. | ||
הרא"שונים נחלקו בשהייה בתנור לדעת חנניה שהתיר להשהות תבשיל בן דרוסאי האם דווקא בכירה שאין חומה רב ואין לחוש כ"כ שמא יחתה התיר, אבל בתנור שחומו רב מודה חנניה שאסור לשהות על גביו מאכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי. | הרא"שונים נחלקו בשהייה בתנור לדעת חנניה שהתיר להשהות תבשיל בן דרוסאי האם דווקא בכירה שאין חומה רב ואין לחוש כ"כ שמא יחתה התיר, אבל בתנור שחומו רב מודה חנניה שאסור לשהות על גביו מאכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי. | ||
התוס''(לח: ד"ה תנור) סוברים שאין חילוק בין כירה לתנור ולחנניה מותר לעולם להשהות עליו והוכיחו כדבריהם מיח: "לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ותניח לתוך התנור" ובשיל שפיר דמי והיינו כמאכל בן דרוסאי משמע שגם בתנור מותר. ועיין רא"ש יוסף(לח: ד:ה ודע דהריף) ושפת אמת (לז: ד"ה עוד הביא הריף) שהוכיחו כן בדעת הרי"ף. | התוס''(לח: ד"ה תנור) סוברים שאין חילוק בין כירה לתנור ולחנניה מותר לעולם להשהות עליו והוכיחו כדבריהם מיח: "לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ותניח לתוך התנור" ובשיל שפיר דמי והיינו כמאכל בן דרוסאי משמע שגם בתנור מותר. ועיין רא"ש יוסף(לח: ד:ה ודע דהריף) ושפת אמת (לז: ד"ה עוד הביא הריף) שהוכיחו כן בדעת הרי"ף.'' | ||
אך בעל המאור(יח: ד"ה הא דאמרינן לו: ד"ה כלל הדברים) הביא את דעת רבינו האי גאון שכתב להתיר, אמנם בעל המאור צידד לאסור, וסיים שאף על פי שכך נראין הדברים לדעתנו אנו מבטלים דעתינו בזה מפני הגאון. ונציין שהמחלוקת נובעת מפירוש הגמ' בדף יח: שאמרו שאסור להניח על גבי האש קדרה שמבושלת ואינה מבושלת, ופרש רב האי שמדובר במבושל מעט, ולא הגיע לבן דרוסאי, משמע מפה שאם הגיע לבן דרוסאי מותר להשהותו הן בתנור הן בכירה, אבל בעה"מ כתב לפרש שמדובר בדבר שמבושל כמאכל בן דרוסאי ומכל מקום אסור להשהותו בתנור. | אך בעל המאור(יח: ד"ה הא דאמרינן לו: ד"ה כלל הדברים) הביא את דעת רבינו האי גאון שכתב להתיר, אמנם בעל המאור צידד לאסור, וסיים שאף על פי שכך נראין הדברים לדעתנו אנו מבטלים דעתינו בזה מפני הגאון. ונציין שהמחלוקת נובעת מפירוש הגמ' בדף יח: שאמרו שאסור להניח על גבי האש קדרה שמבושלת ואינה מבושלת, ופרש רב האי שמדובר במבושל מעט, ולא הגיע לבן דרוסאי, משמע מפה שאם הגיע לבן דרוסאי מותר להשהותו הן בתנור הן בכירה, אבל בעה"מ כתב לפרש שמדובר בדבר שמבושל כמאכל בן דרוסאי ומכל מקום אסור להשהותו בתנור. | ||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
נחלקו הרא"שונים כמי לפסוק כחנניה או כחכמים. | נחלקו הרא"שונים כמי לפסוק כחנניה או כחכמים. | ||
רי"ף(לז.), רמב"ם(פ"ג ה"ד) שאילתות, רמב"ן(מלחמות שם)- פסקו כחכמים שאסור לשהות על גבי האש חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשל שלא בושל כל צרכו. אבל אם בושל כל צרכו ואם מצטמק ורע לו מותר אבל אם מצטמק ויפה לו אסור. | רי"ף(לז.), רמב"ם(פ"ג ה"ד) שאילתות, רמב"ן(מלחמות שם)- פסקו כחכמים שאסור לשהות על גבי האש חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשל שלא בושל כל צרכו. אבל אם בושל כל צרכו ואם מצטמק ורע לו מותר אבל אם מצטמק ויפה לו אסור. | ||
אך ר"ח(הו"ד בתוס'' לז: ד"ה אמר רב ששת) רש"י (שם ד"ה ורב ששת), ר"ת, רשב"א- פסקו כחנניה שכל תבשיל שהתבשל כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו. | אך ר"ח(הו"ד בתוס'' לז: ד"ה אמר רב ששת) רש"י (שם ד"ה ורב ששת), ר"ת, רשב"א- פסקו כחנניה שכל תבשיל שהתבשל כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו.'' | ||
רז"ה(שם)- דעתו כחנניה רק כשהתבשל כמאב"ד ומצטמק ויפה לו אסור שבזה גם חנניה אוסר | רז"ה(שם)- דעתו כחנניה רק כשהתבשל כמאב"ד ומצטמק ויפה לו אסור שבזה גם חנניה אוסר | ||
רא"ש- בדעת הרא"ש נחלקו הפוסקים שאחר שהביא הרא"ש את מחלוקת הרא"שונים אי פוסקים כחנניה או כחכמים כתב: "ובשביל שרבו הדעות בפיסקא זו וישראל מדקדקים במצוות עונג שבת ולא ישמעו להחמיר הנח להם כמנהג שנהגו על פי הפוסקים כחנניה". | רא"ש- בדעת הרא"ש נחלקו הפוסקים שאחר שהביא הרא"ש את מחלוקת הרא"שונים אי פוסקים כחנניה או כחכמים כתב: "ובשביל שרבו הדעות בפיסקא זו וישראל מדקדקים במצוות עונג שבת ולא ישמעו להחמיר הנח להם כמנהג שנהגו על פי הפוסקים כחנניה". | ||
| שורה 206: | שורה 206: | ||
הילקוט יוסף(עמ' צו) כתב שתנור של היום נחשב גרו"ק אלא שנכון לרשום פתק שבת ולהניחו סמוך לכפתורים ואז מותר לתת שם תבשלים אפי' שמצטמק ויפה להם והמקילים שלא שמים פתק יש להם על מה שיסמוכו. | הילקוט יוסף(עמ' צו) כתב שתנור של היום נחשב גרו"ק אלא שנכון לרשום פתק שבת ולהניחו סמוך לכפתורים ואז מותר לתת שם תבשלים אפי' שמצטמק ויפה להם והמקילים שלא שמים פתק יש להם על מה שיסמוכו. | ||
האגרו"מ כותב להחמיר לכתחילה לכסות כפתורי התנור כדי למנוע כל חשש אך מעיקר הדין אין לחוש לזה. | האגרו"מ כותב להחמיר לכתחילה לכסות כפתורי התנור כדי למנוע כל חשש אך מעיקר הדין אין לחוש לזה. | ||
<references /> | |||