הבדלים בין גרסאות בדף "השהיית קדרה על הכירה מערב שבת"

→ העריכה הקודמת

השהיית קדרה על הכירה מערב שבת (עריכה)

גרסה מ־15:52, 16 באפריל 2020

נוספו 15 בתים , 15:52, 16 באפריל 2020

←‏שהייה על גז מכוסה בפח מתכת

Mlev

4

עריכות

@@ שורה 88: / שורה 88: @@
 ה'''גר"א בשנות אליה'''ו(פ"ג מ"א) חולק על התוס'פת שבת וכתב שמועילה הקטימה אפי' על מקצת הגחלים, ומשמע בדבריו שקטימה מועילה אפי' אם קטם רק חלק מהגחלים. וכ"כ ב'''תפארת ישראל''' שקטימה מועילה על חלק מהגחלים כיון שעל ידי זה שמצנן חלק מהגחלים יזכור שלא לחתות .
-==שהיית תבשיל שלא הגיע לבן דרוסאי על כירה גרופה.==
+==שהיית תבשיל שלא הגיע לבן דרוסאי על כירה גרופה וקטומה.==
 כותבים ה'''תוס'''' (לז. ד"ה אא"ב לז: ד"ה שמע מינה) שההיתר של שהייה בכירה גרופה וקטומה זה אפי' בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו וכן במצטמק ויפה לו, וכן כתב ה'''רא"ש'''(פר"ג סי' א) בשם '''רבנו יונה''' וכן כתב ה'''רמב"ן''' (לו: ד"ה גמרא הא).
@@ שורה 228: / שורה 228: @@
 נחלקו אחרוני זמנינו בהבנת מציאות זו, כיריים של גז שכיסה אותן בטס או אזבסט וכדו'
-ה'''ציץ אליעזר'''(חי"ב סי' לא) '''אגרו"מ'''(שם) ועוד סוברים שמציאות זו נחשבת גרופה וקטומה. לעומתם סובר ה'''חזו"א''' (סי' לז ס"ק יא) שמציאות זו נחשבת ככירה שלא גרופה וקטומה מכיון שהכיסוי לא ממעט את החום שהחזו"א סובר כשיטת רש"י שמטרת הגריפה היא מיעוט חום ולא כר"ן שכתב שמטרת הגריפה והקטימה היא להיכר. ועוד שדרך בישול בכך ולכן אין זה שינוי ולא דמי לפסק שו"ע ס"ג מכיון שהשו"ע דיבר דווקא על כלי ריק שמציאות זו מוכיחה שאין דרך בישול בכך מה שאין כן בטס מתכת. ודחוהו החזו"ע (שם עמ' נא) וכן שבט הלוי(או"ח סי' צא)
+ה'''ציץ אליעזר'''(חי"ב סי' לא) '''אגרו"מ'''(שם) ועוד סוברים שמציאות זו נחשבת גרופה וקטומה. לעומתם סובר ה'''חזו"א''' (סי' לז ס"ק יא) שמציאות זו נחשבת ככירה שלא גרופה וקטומה מכיון שהכיסוי לא ממעט את החום שהחזו"א סובר כשיטת רש"י שמטרת הגריפה היא מיעוט חום ולא כר"ן שכתב שמטרת הגריפה והקטימה היא להיכר. ועוד שדרך בישול בכך ולכן אין זה שינוי ולא דמי לפסק שו"ע ס"ג מכיון שהשו"ע דיבר דווקא על כלי ריק שמציאות זו מוכיחה שאין דרך בישול בכך מה שאין כן בטס מתכת. ודחוהו החזו"א (שם עמ' נא) וכן שבט הלוי(או"ח סי' צא)
 <u>כיצד מותרת השהיה על גבי כירים מכוסות?</u>
@@ שורה 251: / שורה 251: @@
 ה'''גרש"ז אוירבך''' (שש"כ פ"א הע' עא) מביא סברא שהיא אינה בכלל הגזרה. והוסיף ה'''שש"כ''' שוב להקפיד שכל התבשיל יהיה מבושל כ"ת בע"ש ושהקדרה תינתן ע"ג אש מכוסה"(היינו פלטה).
-אמנם ה'''חזו"א'''(אורחות רבינו ח"א עמ' קב) ו'''הרב מרדכי אליהו'''(שות מאמר מרדכי ח"ד סי' ז) סוברים שפלטת שבת דינה כגחלת של אש, מכיון שהם מתייחסים לפלטה כגוף אחד שלם ולא כאש שמכוסה ובמאמר מרדכי מביא עוד טעם שאם מניחים תבשיל ישירות על הגחלים זה נחשב להטמנה שהרי כך סובר שו"ע( רנ"ג א) והפטרון לזה או הכנת פלטה עם שכבה נוספת מעל הנקראת פלטת ירושלים או לכסות בנייר אלומניום עבה אבל דק לא מועיל שלא ניכר צינו באש וגם מחזי כנקיון ולא כהיכר, וכך סובר '''הרב אלישיב'''(שבות יצחק פ"ח אות א) אך ב'''חוט השני''' ח"ב עמ' קטז כתב שדי נייר כסף או כל דבר שלא רגיל להניח על הפלטה.
+אמנם ה'''חזו"א'''(אורחות רבינו ח"א עמ' קב) ו'''הרב מרדכי אליהו'''(שות מאמר מרדכי ח"ד סי' ז) סוברים שפלטת שבת דינה כגחלת של אש, מכיון שהם מתייחסים לפלטה כגוף אחד שלם ולא כאש שמכוסה ובמאמר מרדכי מביא עוד טעם שאם מניחים תבשיל ישירות על הגחלים זה נחשב להטמנה שהרי כך סובר שו"ע( רנ"ג א) והפתרון לזה או הכנת פלטה עם שכבה נוספת מעל הנקראת פלטת ירושלים או לכסות בנייר אלומניום עבה אבל דק לא מועיל שלא ניכר צינון באש וגם מחזי כנקיון ולא כהיכר, וכך סובר '''הרב אלישיב'''(שבות יצחק פ"ח אות א) אך ב'''חוט השני''' ח"ב עמ' קטז כתב שדי נייר כסף או כל דבר שלא רגיל להניח על הפלטה.
 ===שהייה בתנור בזמן הזה===
 ישנם תנורים עם מצב שבת שמצב זה עוצר את השפעת הטרמוסטט שעניינו לווסת את חום התנור ואז אין בעיה לפתוח בשבת ולסגור כי פעולתי אינה גורמת להפעלה ישירה של התנור, אבל מכיון שיש כפתורים שמעבירים מצב וטמפרטורה בתנור הרי יש חשש חיתוי. דנים האחרונים וישנם כמה כיוונים.