9
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "השהיית קדרה על הכירה מערב שבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות|משנה שבת ג א|בבלי שבת לו.|ירושלמי שבת ג א|רמב"ם שבת ג ו|שלחן ערוך אורח חיים רנג}} | {{מקורות|משנה שבת ג א|בבלי שבת לו.|ירושלמי שבת ג א|רמב"ם שבת ג ו|שלחן ערוך אורח חיים רנג}} | ||
סוגייתינו עוסקת בדיני שהיית קדירה על האש בערב שבת, מה הטעמים החששות לאסור ומה הם צדדי ההיתר, וכן נעסוק בהשלכה למציאות ימינו היכן סוגיה זו עומדת. | |||
== כירה שהיסקוה מחלוקת חנניה וחכמים == | == כירה שהיסקוה מחלוקת חנניה וחכמים == | ||
| שורה 204: | שורה 204: | ||
=== פסיקת האחרונים === | === פסיקת האחרונים === | ||
יש מהאחרונים הספרדים(כה"ח רנד כח, שו"ת ישכיל עבדי ח"ג סי' י') כותבים ומעידים שהמנהג היה כדעת חנניה. ועיין יביע אומר (או"ח ח"ו סי לב) שכתב שהלכה כחנניה מסתימתו ברנ"ד גבי פירות כנזכר לעייל. | יש מהאחרונים הספרדים('''כה"ח''' רנד כח, '''שו"ת ישכיל עבדי''' ח"ג סי' י') כותבים ומעידים שהמנהג היה כדעת חנניה. ועיין '''יביע אומר''' (או"ח ח"ו סי לב) שכתב שהלכה כחנניה מסתימתו ברנ"ד גבי פירות כנזכר לעייל. | ||
כפי שראינו לעייל רמ"א כתב שהמנהג להקל כסברא אחרונה, והבאנו לעייל את דעת | |||
כפי שראינו לעייל '''רמ"א''' כתב שהמנהג להקל כסברא אחרונה, והבאנו לעייל את דעת ה'''באוה"ל''' שהעיר מדברי הרא"ש משמע שהקולא היא רק מפני שאין בנו כח למחות במקילין ועדיף לחוש לכתחילה לדעת חכמים ורק בצורך מיוחד יש לסמוך על המקילים והבאנו גם '''חזו"א''' שסובר שאין להחמיר נגד המנהג. מנהג התימנים שהולכים בדרך הרמב"ם כך כותב הרב קאפח(שם). | |||
== גזירת שהיה בזמנינו == | == גזירת שהיה בזמנינו == | ||
במציאות הקדומה יותר היו שמים את הסירים על בלעך(טס של פח) שמונח על הגז. ומציאות חדשה זו הביאה את האחרונים לדון מה יחס שהייה במקרים אלו. | במציאות הקדומה יותר היו שמים את הסירים על בלעך(טס של פח) שמונח על הגז. ומציאות חדשה זו הביאה את האחרונים לדון מה יחס שהייה במקרים אלו. | ||
ה'''אגרו"מ'''(ח"א סימן צג) דן באפשרות שגזירת שהייה אינה נוהגת בימינו, והטעם לומר שבגז לא שייכת גזרת שהייה שהרי חז"ל גזרו רק שלא יחתה בגחלים ולא מצאנו שגזרו שיביא עוד עצים לאחר שתכלה האש, וממילא הדמיון לזה בגז לא חששו שמא יגביר את עוצמת האש כיון שדומה להבאת עצים שלא חששו שיעשה בידיים ואין אנו אומרים שלא גזרו על הבאת עצים כיון שאין הם סמוכים לתנור אבל הגברת עוצמת האש שהיא פעולה מאד קלה לעשיה אולי גזרו ועכ"פ כיון שלא גזרו בעצים הסמוכים לתנור אזי גם אין אנו גוזרים על הגברת עוצמת האש ואנו לא יכולים לחדש איסורים. | |||
אך על כל פנים לא סמך על סברא זו להקל והתפיסה היא שגזירת חז"ל היא לא להשהות על אש באופן שיש חשש שיגביר עוצמת האש מסיבה כל שהיא ממילא זה לא משנה אם זה על ידי חיתוי בכירה או עלי ידי סיבוב הכפתור בגז. | אך על כל פנים לא סמך על סברא זו להקל והתפיסה היא שגזירת חז"ל היא לא להשהות על אש באופן שיש חשש שיגביר עוצמת האש מסיבה כל שהיא ממילא זה לא משנה אם זה על ידי חיתוי בכירה או עלי ידי סיבוב הכפתור בגז. | ||
יש שכתבו להקל מסברה אחרת שי"ל שלא גזרו אלא באש שהולכת ודועכת ואז יש חשש | |||
יש שכתבו להקל מסברה אחרת שי"ל שלא גזרו אלא באש שהולכת ודועכת ואז יש חשש שתבוא לחזקה, אבל באש של גז בימינו או חשמל שהיא אש קבועה בלי תזוזה ואדם יכול לכוון מראש את עוצמת האש הדרושה לו, אין לחשוש שמא יחתה. וכן הביאו '''חזו"ע'''(ח"א עמ נג:), '''מנוחת אהבה'''(ח"א, פ"ג הע' 3) אך הם הביאום לא למעשה כי עדין יש חשש שישנה את עוצמת האש מתוך רגילות, ו'''הרב קאפח''' (פ"ג אות יב) הלך עם סברא זו למעשה ומתיר לשהות על פלטה או כירים גלויות למרות שדן אותם כאש ממש לגבי דיני החזרה . | |||
== גרופה וקטימה בזמננו == | == גרופה וקטימה בזמננו == | ||
גריפה בפשטות לא שייכת בימינו, דאצלנו המציאות היא שהמכשיר או הגז או דלוק או כבוי. מה שניתן כן לדון זה לגבי קטימה. וצ"ע היכן נעשת הקטימה, שהרי במציאות המקורית החיתוי ומקום האש הם באותו מקום, והיום זה התחלק יש מקום החיתוי ויש את מקום האש. וממילא אנו צריכים לדון איפה אנו נפעל את הקטימה האם במקום החיתוי או במקום האש. | גריפה בפשטות לא שייכת בימינו, דאצלנו המציאות היא שהמכשיר או הגז או דלוק או כבוי. מה שניתן כן לדון זה לגבי קטימה. וצ"ע היכן נעשת הקטימה, שהרי במציאות המקורית החיתוי ומקום האש הם באותו מקום, והיום זה התחלק יש מקום החיתוי ויש את מקום האש. וממילא אנו צריכים לדון איפה אנו נפעל את הקטימה האם במקום החיתוי או במקום האש. | ||
לעומתם סובר | ה'''חזו"ע'''(ח"א עמ' נ) כתב שדי לתת טס של מתכת כל האש כדי להחשיבה כקטומה כיון שנעשה פה היכר אז אין חשש חיתוי וכ"כ ב'''מנוחת אהבה'''(ח"א עמ' מד) שמצד הדין יש לכסות את להבת האש שיש בזה היכר. כלומר לשיטתם מספיק הכיסוי שפועל קטימה במקום האש ולא במקום החיתוי. | ||
השיטה היותר מקלה זה דעת | |||
לעומתם סובר ה'''אגרו"מ'''(ח"א סי' צג) שאמנם העיקר הוא בהיכר שעושים באש שמגלה דעתו שלא אכפת לו מחיתוי ולכן העיקר הוא לשים טס מתכת על האש, אבל לכתחלה מצריך גם שיכסה את הכפתורים כי עלול לא לשים לב לכיסוי של האש ויבא להגביר או להנמיך את האש, וזה מקביל לימהם שהקטימה היתה במקום האש שהוא היה גם מקום החיתוי, ובדיעבד אם לא כיסה את הכפתורים מותר ועי"ש עוד שהוסיף לחלק. | |||
השיטה היותר מקלה זה דעת ה'''מנוח"א'''(שם) שהעלה שגם כיסוי הכפתורים לבד מספיק. ולכאורה סברתו היא שזה שמציאות ימינו חילקה את האש ומקום החיתוי עדיין עניין הקטימה זה שלא יחתה והחיתוי נפעל בכפתורים ממילא זה מה שמעניין אותנו. | |||
== הלכה למעשה == | == הלכה למעשה == | ||
=== שהייה על גז מכוסה בפח מתכת === | === שהייה על גז מכוסה בפח מתכת === | ||
נחלקו אחרוני זמנינו בהבנת מציאות זו, כיריים של גז שכיסה אותן בטס או אזבסט וכדו' | נחלקו אחרוני זמנינו בהבנת מציאות זו, כיריים של גז שכיסה אותן בטס או אזבסט וכדו' | ||
כיצד מותרת השהיה על גבי כירים מכוסות? | ה'''ציץ אליעזר'''(חי"ב סי' לא) '''אגרו"מ'''(שם) ועוד סוברים שמציאות זו נחשבת גרופה וקטומה. לעומתם סובר ה'''חזו"א''' (סי' לז ס"ק יא) שמציאות זו נחשבת ככירה שלא גרופה וקטומה מכיון שהכיסוי לא ממעט את החום שהחזו"א סובר כשיטת רש"י שמטרת הגריפה היא מיעוט חום ולא כר"ן שכתב שמטרת הגריפה והקטימה היא להיכר. ועוד שדרך בישול בכך ולכן אין זה שינוי ולא דמי לפסק שו"ע ס"ג מכיון שהשו"ע דיבר דווקא על כלי ריק שמציאות זו מוכיחה שאין דרך בישול בכך מה שאין כן בטס מתכת. ודחוהו החזו"ע (שם עמ' נא) וכן שבט הלוי(או"ח סי' צא) | ||
<u>כיצד מותרת השהיה על גבי כירים מכוסות?</u> | |||
ציץ אליעזר(שם) כתב שמותר להניח על אש מכוסה דהוי גרופה וכן רבו פוסקי שהולכים כחנניה שאפי' בלא גרו"ק אין איסור שהייה בלא נתבשל כל צרכו. | ה'''חזו"א''' סובר שאסור לשים על גבי פח שמונח על האש כי זה לא נחשב גורפה וקטומה. | ||
ה'''יביע אומר'''(או"ח ח"ו סי לב') אם ישנו כיסוי פח אין בזה איסור שהייה כלל, כי בזה נחשב לגרופה וקטומה וכ"כ '''כה"ח'''(ס"ק יא) וכן '''שו"ת ישכיל עבדי''' (ח"ג סי' י ס"ס ב), וב'''חזו"ע''' (עמ' מד) כתב להתיר להניח מצטמק ויפה לו עליהם גם ללא כיסוי אך טוב להניח כיסוי ומעיקר הדין מותר לתת גם תבשיל שלא התבשל כל צרכו על כיריים של גז לצורך סעודת שחרית אפי' שמצטמק ויפה לו ואין כיסוי לכירים, וכן התיר '''הרב קאפח''' להשהות גם ללא כיסוי פח. | |||
ה'''שש"כ'''( פ"א במהדורה חדשה סעיף עב) כותב למעשה "טוב להקפיד שכל תבשיל יהיה מבושל כל צורכו בע"ש ושהקדירה תינתן על גבי אש מכוסה. וביאר שהצורך בכל צרכו משום שחשש לדעת התוס שכתבו שקיים דיני החזרה אף בע"ש ורמ"א(סעי' ב) ומשנ"ב(ס"ק ע, עד) חששו לתוס' | |||
'''ציץ אליעזר'''(שם) כתב שמותר להניח על אש מכוסה דהוי גרופה וכן רבו פוסקי שהולכים כחנניה שאפי' בלא גרו"ק אין איסור שהייה בלא נתבשל כל צרכו. | |||
ה'''אגרו"מ'''- כתב שמעיקר הדין די בכיסוי פח מתכת אך טוב לכסות גם את הכפתורים של הגז כדי למנוע כל אפשרות של הגדלת האש | |||
=== שהייה על "פלטה של שבת" === | === שהייה על "פלטה של שבת" === | ||
במציאות זו ההכרעה הגורפת של האחרונים להתיר אמנם מטעמים שונים כדלקמן. | במציאות זו ההכרעה הגורפת של האחרונים להתיר אמנם מטעמים שונים כדלקמן. | ||
בשו"ת יביע אומר(שם) כתב שאין איסור להשהות תבשיל אפי' שלא התבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מכמה טעמים, חדא מכיון שחומה לא משתנה אין חשש חיתוי בניגוד לגחלים שהולכים וכבים עם הזמן כמש"כ להתיר בכירה עם גז, ועוד טעם, כיון שבמציאות אין כפתור שניתן על ידו להגדיל את החום ולא שייך בזה גזירת חיתוי. וכ"כ גם | |||
בשו"ת '''יביע אומר'''(שם) כתב שאין איסור להשהות תבשיל אפי' שלא התבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מכמה טעמים, חדא מכיון שחומה לא משתנה אין חשש חיתוי בניגוד לגחלים שהולכים וכבים עם הזמן כמש"כ להתיר בכירה עם גז, ועוד טעם, כיון שבמציאות אין כפתור שניתן על ידו להגדיל את החום ולא שייך בזה גזירת חיתוי. וכ"כ גם ב'''חזו"ע''' שבמציאות זו שאין אפשרות לחתות לכל הדעות מותר להשהות ואין צריך לעשות הפסק בין הפלאטה לקדירה וכ"כ להלכה בשו"ת '''ישכיל עבדי'''(סי כח, ח) מסברא מחודשת שכיון שעיקר המצאת הפלטה נעשתה לצורך שבת וכך נקראת היא בשם "פלטה של שבת" אין לחוש שיבוא לידי איסור כי זה הוי סימן והיכר לשבת, וכ"פ בספר '''שולחן שלמה'''( סי' רנג אות כז) וכן ב'''שש"כ'''(חלק ג עמ' ג) וכ"כ שו"ת הר צבי אוח סי' קלו שאין איסור מכיון שאין אפשרות להגדיל או להקטין את החום ובעוד אחרונים. | |||
אמנם | ה'''ציץ אליעזר'''( ח"ח סי' כו ס"ק ה') כותב להתיר מסברא שאין רגילות לבשל על פלטה אלא רק לחמם עליה. | ||
ה'''גרש"ז אוירבך''' (שש"כ פ"א הע' עא) מביא סברא שהיא אינה בכלל הגזרה. והוסיף ה'''שש"כ''' שוב להקפיד שכל התבשיל יהיה מבושל כ"ת בע"ש ושהקדרה תינתן ע"ג אש מכוסה"(היינו פלטה). | |||
אמנם ה'''חזו"א'''(אורחות רבינו ח"א עמ' קב) ו'''הרב מרדכי אליהו'''(שות מאמר מרדכי ח"ד סי' ז) סוברים שפלטת שבת דינה כגחלת של אש, מכיון שהם מתייחסים לפלטה כגוף אחד שלם ולא כאש שמכוסה ובמאמר מרדכי מביא עוד טעם שאם מניחים תבשיל ישירות על הגחלים זה נחשב להטמנה שהרי כך סובר שו"ע( רנ"ג א) והפטרון לזה או הכנת פלטה עם שכבה נוספת מעל הנקראת פלטת ירושלים או לכסות בנייר אלומניום עבה אבל דק לא מועיל שלא ניכר צינו באש וגם מחזי כנקיון ולא כהיכר, וכך סובר '''הרב אלישיב'''(שבות יצחק פ"ח אות א) אך ב'''חוט השני''' ח"ב עמ' קטז כתב שדי נייר כסף או כל דבר שלא רגיל להניח על הפלטה. | |||
=== שהייה בתנור בזמן הזה === | === שהייה בתנור בזמן הזה === | ||
ישנם תנורים עם מצב שבת שמצב זה עוצר את השפעת הטרמוסטט שעניינו לווסת את חום התנור ואז אין בעיה לפתוח בשבת ולסגור כי פעולתי אינה גורמת להפעלה ישירה של התנור, אבל מכיון שיש כפתורים שמעבירים מצב וטמפרטורה בתנור הרי יש חשש חיתוי. דנים האחרונים וישנם כמה כיוונים. | ישנם תנורים עם מצב שבת שמצב זה עוצר את השפעת הטרמוסטט שעניינו לווסת את חום התנור ואז אין בעיה לפתוח בשבת ולסגור כי פעולתי אינה גורמת להפעלה ישירה של התנור, אבל מכיון שיש כפתורים שמעבירים מצב וטמפרטורה בתנור הרי יש חשש חיתוי. דנים האחרונים וישנם כמה כיוונים. | ||
שו"ת הר צבי כותב שמותר להשהות בתנורים רק אם מוודא שאין אפשרות להגביר את החום ע"י הכפתורים או לכסות ממש או להסירם וכדו'. | ה'''אור לציון'''(ח"ב פרק יז,ד ) כותב שדין התנור הוא ככירה שלא גרופה וקטומה ולכן אסור להשהות בהם אלא אם שם נייר כסף עו טס מתכת בתחתית התנור להיכר. | ||
'''שו"ת הר צבי''' כותב שמותר להשהות בתנורים רק אם מוודא שאין אפשרות להגביר את החום ע"י הכפתורים או לכסות ממש או להסירם וכדו'. | |||
ה'''ילקוט יוסף'''(עמ' צו) כתב שתנור של היום נחשב גרו"ק אלא שנכון לרשום פתק שבת ולהניחו סמוך לכפתורים ואז מותר לתת שם תבשלים אפי' שמצטמק ויפה להם והמקילים שלא שמים פתק יש להם על מה שיסמוכו. | |||
ה'''אגרו"מ''' כותב להחמיר לכתחילה לכסות כפתורי התנור כדי למנוע כל חשש אך מעיקר הדין אין לחוש לזה. | |||
<references /> | <references /> | ||