הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 58: שורה 58:
בשו"ע חו"מ רט ד ב'''רמ"א''' הביא י"א שמועיל, ויש חולקים. מקורו ב'''מרדכי''' בב"ב תקעח שהביא בזה מחלוקת בעניין מקנה לדבר שלא לעולם. הט"ז הקצות והנתיבות שם כתבו שהלכה ביש חולקים.
בשו"ע חו"מ רט ד ב'''רמ"א''' הביא י"א שמועיל, ויש חולקים. מקורו ב'''מרדכי''' בב"ב תקעח שהביא בזה מחלוקת בעניין מקנה לדבר שלא לעולם. הט"ז הקצות והנתיבות שם כתבו שהלכה ביש חולקים.
=== נשבע לקיים הקניין ===
=== נשבע לקיים הקניין ===
ב'''תשובות הגאונים''' בסוף שו"ת הרי"ף ח"ב תשובה ד ל'''מר יוסף גאון''', הוכיח ממה שיעקב השביע את עשו על מכירת הבכורה, בראשית כה לג, ואומרת התורה שהמכירה הועילה, אף שעדיין לא היה הדבר ברשותו של עשו, ששבועה מועילה גם לדבר שלא תופס בו קניין. ויש לעיין אם כוונתו לומר חידוש זה רק בכגון דבר שאינו ברשותו, או גם בדבר שאינו בעולם כלל. וכדברים אלו כתב גם בפירוש '''הטור''' הארוך על התורה שם בשם אביו הרא"ש, ושם הוסיף בפירוש שהשבועה מועילה גם למכירת מלווה על פה, משמע לכאורה שרצה לומר ששבועה עושה קניין גם למה שאינו בעולם כלל. מאידך, ב'''שו"ת הריב"ש''' (שכח) כתב שלא ייתכן שהטור והרא"ש כתבו דברים אלו, אלא אף אם נשבע לקיים את הקניין אין הקניין חל. ולכן כתב שאם מת אין כופים את יורשיו, וכן יכול להישאל על שבועתו, אך כל עוד הוא חי כופים אותו לקיים שבועתו, והביאו '''הרמ"א''' שם. '''הט"ז''' הוסיף שבריב"ש מבואר שגם אין יורדים לנכסיו. בפירוש '''אור החיים הקדוש''' שם כתב מעצמו כסברת הריב"ש, והוסיף שאח"כ בא לידו הספר, ומצא שהוא ממש כדבריו. '''השואל ומשיב''' תליתאה ב קסג, כתב שמ'''הרמב"ם''' מכירה כב טו, נראה שסובר כריב"ש, שכתב שאי אפשר להקדיש דבר שלא בא לעולם, אך חייב לקיים את דברו. וכן הסכים כדעת הריב"ש '''הנצי"ב''' במשיב דבר ג יד.
ב'''תשובות הגאונים''' בסוף '''שו"ת הרי"ף''' (ב ד) ל'''מר יוסף גאון''', הוכיח ממה שיעקב השביע את עשו על מכירת הבכורה, בראשית (כה לג), ואומרת התורה שהמכירה הועילה, אף שעדיין לא היה הדבר ברשותו של עשו, ששבועה מועילה גם לדבר שלא תופס בו קניין. ויש לעיין אם כוונתו לומר חידוש זה רק בכגון דבר שאינו ברשותו, או גם בדבר שאינו בעולם כלל. וכדברים אלו כתב גם ב '''פירוש הטור הארוך על התורה''' (שם) בשם אביו '''הרא"ש''', ושם הוסיף בפירוש שהשבועה מועילה גם למכירת מלווה על פה, משמע לכאורה שרצה לומר ששבועה עושה קניין גם למה שאינו בעולם כלל. מאידך, ב'''שו"ת הריב"ש''' (שכח) כתב שלא ייתכן שהטור והרא"ש כתבו דברים אלו, אלא אף אם נשבע לקיים את הקניין אין הקניין חל. ולכן כתב שאם מת אין כופים את יורשיו, וכן יכול להישאל על שבועתו, אך כל עוד הוא חי כופים אותו לקיים שבועתו, והביאו '''הרמ"א''' שם. '''הט"ז''' הוסיף שבריב"ש מבואר שגם אין יורדים לנכסיו. בפירוש '''אור החיים הקדוש''' שם כתב מעצמו כסברת הריב"ש, והוסיף שאח"כ בא לידו הספר, ומצא שהוא ממש כדבריו. '''השואל ומשיב''' תליתאה ב קסג, כתב שמ'''הרמב"ם''' (מכירה כב טו), נראה שסובר כריב"ש, שכתב שאי אפשר להקדיש דבר שלא בא לעולם, אך חייב לקיים את דברו. וכן הסכים כדעת הריב"ש '''הנצי"ב''' במשיב דבר ג יד.
==== טעם החולקים אם מועילה שבועה לדבר שלא בא לעולם ====
ב'''קונטרסי שעורים''' (גוסטמאן) (ב"מ יג) תלה את המחלוקת אם מועילה שבועה לדבר שלא בא לעולם, בחקירה מדוע לא מועיל קניין לדבר שלא בא לעולם: הסוברים שמועילה שבועה, ראו את החיסרון בסמיכות הדעת, וכשיש שבועה יש סמיכות דעת, ואילו החולקים ראו את החיסרון בכח להקנות, וחיסרון זה אין סיטומתא משלימה. מאידך, '''אור החיים הקדוש''', בפירוש לתורה בראשית (כה לג) נקט שהטעם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, הוא חוסר סמיכות דעתו של הקונה, אך כתב ששבועה אינה פתרון לחיסרון זה.


=== מקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם ===
=== מקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם ===