462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל
| שורה 17: | שורה 17: | ||
'''הרמב"ם''' מכירה כב א ב הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' חו"מ רט הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' שם רט ד. השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | '''הרמב"ם''' מכירה כב א ב הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' חו"מ רט הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' שם רט ד. השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | ||
==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ==== | ==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ==== | ||
בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב | בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת רש"י אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. | ||
=== הדין קודם מתן תורה === | === הדין קודם מתן תורה === | ||