|
|
| שורה 167: |
שורה 167: |
|
| |
|
| === אופן ביצוע הקניין === | | === אופן ביצוע הקניין === |
| בעל '''מהדורא בתרא למהרש"א''' בב"מ (לג ב ד"ה בד"ה כגון) הקשה, כיצד קונה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר, הרי מעות אינן קונות (ב"מ מו ב). בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי- קיא) כתב שאפשר בחליפין וצריך לומר מעכשיו, או במשיכה אחר שיבוא לעולם. ובמעות יקנה רק למי שפרע. אמנם הרמב"ן קידושין סג א ד"ה ואי, והרשב"א שם ד"ה ראיתי, והריטב"א שם ד"ה והאי, כתבו שבדבר שאינו בעולם אין משמעות לאמירת מעכשיו. וכתב הרשב"א שם שמוכר פירות דקל לסוברים שמועיל, לדעת הרמב"ן צריך שבשעת המכירה יאמר 'לכשיבואו לעולם', ואילו דעת הרשב"א עצמ שאין צריך, אלא נקנה במעות, אף שכשיבוא לעולם לא יהיו קיימות המעות. | | בעל '''מהדורא בתרא למהרש"א''' בב"מ (לג ב ד"ה בד"ה כגון) הקשה, כיצד קונה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר, הרי מעות אינן קונות (ב"מ מו ב). בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי- קיא) כתב שאפשר בחליפין וצריך לומר מעכשיו, או במשיכה אחר שיבוא לעולם. ובמעות יקנה רק למי שפרע. אמנם '''הרמב"ן''' (קידושין סג א ד"ה ואי), ו'''הרשב"א''' (שם ד"ה ראיתי), ו'''הריטב"א''' (שם ד"ה והאי), כתבו שבדבר שאינו בעולם אין משמעות לאמירת מעכשיו. וכתב הרשב"א שם שמוכר פירות דקל לסוברים שמועיל, לדעת הרמב"ן צריך שבשעת המכירה יאמר 'לכשיבואו לעולם', ואילו דעת הרשב"א עצמו שאין צריך, אלא נקנה במעות, אף שכשיבוא לעולם לא יהיו קיימות המעות. |
|
| |
|
| ==== אם אפשר בקניין אגב ==== | | ==== אם אפשר בקניין אגב ==== |
| '''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין אגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם. | | '''הגמרא''' בקידושין (כו א) לומדת מהפסוק "ויתן להם אביהם מתנות... עם ערי מצורות ביהודה" (דברי הימים ב כא ג), שאפשר להקנות מטלטלים אגב קרקע, כלומר שהקונה עושה מעשה בקניין בקרקע בלבד, ואגב קניית הקרקע במעשה קניין זה, קונה גם מטלטלים שנמכרו לו עמה. ב'''שו"ת הרשב"א''' (ב לו) כתב, שהקניין יחול רק דומיא דמה שכתוב בפסוק, דהיינו רק מטלטלים שכבר נמצאים ברשות המקנה. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב ה) כתב שמסתבר שהרשב"א כתב סברא זו גם למ"ד שאין אדם מקנה דבר שלא לעולם, ולפי"ז קניין אגב אינו מועיל בדבר שלא לעולם. |
|
| |
|
| === מה המשמעות של הוספת 'מעכשיו' === | | === מת המקנה לפני שבא הדבר הנקנה לעולם === |
| '''התוס'''' בבבא מציעא (טז א ד"ה קנויה) כתבו בדעת הסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שגם אם אמר מעכשיו, יכול לחזור בו, כל שלא בא הדבר שהוקנה לעולם. ואם הקנה שדה בשטר, והשטר נקרע או אבד קודם שקנה את השדה, יחול הקניין בכל זאת, כיון שאמר מעכשיו, וכן כתבו גבי נקרע השטר '''התוס'''' בקידושין (סג א ד"ה כגון). מאידך, '''הרמב"ן''', מובא ב'''חידושי הרשב"א''' קידושין (סג א ד"ה וראיתי), כתב להיפך, שאף שאמר מעכשיו, צריך שיהיה השטר קיים בעת שקונה, אבל מועילה אמירת המעכשיו שלא יוכל לחזור בו אף קודם שקנה. וכן דעת הריטב"א שם שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו. ושיטת '''הרשב"א''' שם, שאמירת מעכשיו מועילה הן שלא יוכל לחזור בו, והן שיקנה למרות שנקרע השטר. '''הגרש"י שקאפ''' במערכת הקניינים (ב) ביאר שהמחלוקת אם אמירת המעכשיו מונעת יכולת חזרה, תלויה בזה, שכולם מודים שמעשה שאינו שלם נחשב 'דיבור', ואומרים בו אתי דיבור ומבטל דיבור (קידושין נט א). דעת הרשב"א שכיון ומצד המקנה הקניין הושלם, ורק הדבר עוד לא בא לעולם, הרי שזהו מעשה שלם ולא דיבור, ודעת תוס' שכיון שעדיין לא חל על החפץ שום דבר, ההקנאה נחשבת עדיין לדיבור. '''הרב שך''' באבי עזרי (ד עמוד קיג- קטז) ביאר שהתוס' סוברים שמקנה במעכשיו דבר שלא בא לעולם, הקניין פעל שהוא מוכר מעכשיו את מה שיהיה לו לאחר זמן, ולכן אין צריך שיהיה השטר קיים כשיבוא לעולם, אבל מאידך כיון שסוף סוף אין החפץ נהיה של הקונה עד שיבוא לעולם, הרי שהקניין הוא רק דיבור, ואתי דיבור ומבטל דיבור. ואילו דעת הרמב"ן שכיון שחלות הקניין תהיה רק כשיבוא החפץ לעולם, צריך שיהיה השטר קיים אז, והטעם שכשאמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו, הוא שלכך אמר מעכשיו, כדי שיהיה מעשה הקניין שעשה, מעשה קניין שאינו יכול לחזור בו ממנו. ובשיטת הרשב"א ביאר תחילה שסובר, שכבר עכשיו, כשעוד לא בא החפץ לעולם, המוכר מוכר והקונה קונה, והיינו שהוא מקנה עכשיו את מה שיהיה לו אחר כך, ועל כן לא צריך שיהיה השטר קיים כשיבוא לעולם, וכן מועילה אמירת מעכשיו שלא יוכל לחזור בו, ואחר כך חזר בו הרב שך, וביאר שהרשב"א סובר כתוס', שהקניין של עכשיו פועל על אחר כך, ובאמירת מעכשיו סובר שכיון שהקניין הועיל עכשיו לגבי אחר כך, כבר לא אומרים אתי דיבור ומבטל דיבור. {{ראה עוד
| |
| |1=הערה בעניין המחלוקת גבי שטר
| |
| }} '''הרב שלמה פישר''' (בית ישי, חידושים ובאורי סוגיות, קג) ביאר שהטעם לסברא שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו בדבר שלא בא לעולם, הוא לפי מה שכתב לחדש שכשאדם פועל חלות בחפץ, ופועל בו תואר חדש, כגון שפועל בו קניין או הקדש, כלולה בזה גם התחייבות גברא על האדם הפועל עצמו, להתנהג לפי התואר החדש שפעל בחפץ, ולפי"ז כשאדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואומר עכשיו, אין הטעם שלא יכול לחזור משום שמספיק מעשה גמור, למרות שעדיין לא חל כלום כפי שביאר הגרש"י שקאפ, אלא שכבר חל דבר גמור, והיינו החיוב גברא על האדם המקנה.
| |
|
| |
|
| '''הריטב"א''' שם כתב, שאף שאמר מעכשיו, הקניין לא יחול למפרע. וכתב במערכת הקניינים שם, שבסברה זו אין מחלוקת בין הראשונים. מאידך בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי) כתב שלתוס' קידושין הנ"ל, אם ימכור דבר שלא בעולם בקניין חליפין, יצטרך לומר מעכשיו כדי שלא יהיה כלתה קניינו, משמע שלדעתו הקניין חל למפרע. | | '''החזון איש''' (אה"ע עא כז) כתב, שגם למי שסובר שמועיל, אם המקנה מת קודם שבא הדבר הנקנה לעולם, בטל הקניין, אפילו אם אמר 'מעכשיו', והביא ראיה מ'''הגמרא''' (בבא בתרא קכז ב). הגמרא שם מביאה שמהמילה "יכיר" (דברים כא, יז), שנאמן אדם לומר מי בנו הבכור, שיטול פי שניים. ושואלת הגמרא, שלסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, הרי יכול האב פשוט לתת לו פי שניים במתנה, ולא היה צריך לחדש נאמנות, ותירצה ש"יכיר" נצרך לנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס, שאותם אינו יכול להקנות, הרי שגם אמירת מעכשיו אינה מועילה. |
| | |
| בספר '''שער במלך''' (מכירה כב ה) נקט בדעת הרשב"א, שכתב כנ"ל שאחר אמירת מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפי' נקרע השטר, שהוא הדין אם מת המקנה יחול הקניין כשיבוא הדבר לעולם. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (בבא בתרא תצו) השיג על דבריו, וכתב שזה פשוט שאם מת המוכר, לא קנה הלוקח.
| |
|
| |
|
| == שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | | == שיעורים, מאמרים וכתבי עת == |