462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת '''רש"י''' אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. בספר '''ערבי נחל''' (אייבשיץ) (במדבר בלק דרוש א) כתוב שכל זמן שהמוכר לא חזר בו, המקח שייך לקונה, וציין לחו"מ (רט ד) סמ"ע וש"ך. | בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת '''רש"י''' אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. בספר '''ערבי נחל''' (אייבשיץ) (במדבר בלק דרוש א) כתוב שכל זמן שהמוכר לא חזר בו, המקח שייך לקונה, וציין לחו"מ (רט ד) סמ"ע וש"ך. | ||
==== אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה ==== | ==== אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה ==== | ||
ב'''שו"ת הרא"ש''' (קב י) כתב שבדבר שלא בא לעולם אין משום מחוסר אמנה, והטעם שבדבר שאין בו קניין אין בו משום מחוסר אמנה. '''הדרכי משה''' (יו"ד רסא ד) כתב שגם לדעת הרא"ש יש כאן משום "שארית ישראל לא יעשו עוולה". | ב'''שו"ת הרא"ש''' (קב י) כתב שבדבר שלא בא לעולם אין משום מחוסר אמנה, והטעם שבדבר שאין בו קניין אין בו משום מחוסר אמנה. '''הדרכי משה''' (יו"ד רסא ד) כתב שגם לדעת הרא"ש יש כאן משום "שארית ישראל לא יעשו עוולה" (צפניה ג יג). '''שכנה"ג''' (הגהת ב"י ה) ו'''יד אברהם''' (קובץ מפרשים יו"ד שם) הקשו שדברי הדרכ"מ נסתרים מתשובת הרא"ש הנ"ל. ב'''שו"ת מהרש"ג''' (א יו"ד מו) כתב שמ'''תוס'''' (בבא מציעא סו א-ב ד"ה התם) בשם '''ר"ת''', מוכח שנקטו כסברת הדרכ"מ, שיש בו משום מחוסר אמנה. עוד הביא ראיה מבבא מציעא | ||
=== האם הדין שאינו מקנה מהתורה או מדברנן === | === האם הדין שאינו מקנה מהתורה או מדברנן === | ||