462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←הדין קודם מתן תורה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
=== הדין קודם מתן תורה === | === הדין קודם מתן תורה === | ||
בבראשית (כה לג) בסיפור מכירת הבכורה ליעקב מעשו כתוב: "וימכר את בכרתו ליעקב". בשו"ת '''הריב"ש''' (שכח) הביא שהקשו, כיצד מכירת הבכורה הועילה, הרי זו מכירת דבר שלא לעולם, ותירץ ששם הועיל כיון שהיה זה קודם מתן תורה. בשו"ת '''שואל ומשיב''' (תליתאה ב קסג) כתב שמ'''הרמב"ם''' נראה שסובר שלא היה שינוי בזה בין קודם מתן תורה לאחר כך, שהרי הרמב"ם (ערכין וחרמין ו לא- לג) חידש שלא מועיל הקדש בדבר שלא | בבראשית (כה לג) בסיפור מכירת הבכורה ליעקב מעשו כתוב: "וימכר את בכרתו ליעקב". בשו"ת '''הריב"ש''' (שכח) הביא שהקשו, כיצד מכירת הבכורה הועילה, הרי זו מכירת דבר שלא לעולם, ותירץ ששם הועיל כיון שהיה זה קודם מתן תורה. בשו"ת '''שואל ומשיב''' (תליתאה ב קסג) כתב שמ'''הרמב"ם''' נראה שסובר שלא היה שינוי בזה בין קודם מתן תורה לאחר כך, שהרי הרמב"ם (ערכין וחרמין ו לא- לג) חידש שלא מועיל הקדש בדבר שלא בא לעולם, אבל חייב להקדישו כשיבוא לעולם משום נדרו, והביא ראיה מיעקב אבינו, שאמר: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", ואמר לו ה': "אשר נדרת לי שם נדר", ואם השתנה הדין אחרי מתן תורה, מה ראיה יש מיעקב אבינו. ב'''כלי חמדה''' (ויצא ב) הקשה זאת גם, וכתב שקשה עוד, שהרי כיון שיעקב חי לפני מתן תורה, גם לא היה מחויב ב"לא יחל דברו", אלא בעל כרחך מה שאמר לו הרקב"ה לקיים את נדרו, הוא כיון שרצה יעקב לעשות כאילו היה ישראל גמור, שכבר קיבל תורה, ועל כן יכול היה הרמב"ם ללמוד ממנו, וא"כ אין מכאן ראיה אם הדין היום שונה מקודם מתן תורה. ב'''פירוש הטור הארוך על התורה''' (בראשית כה לג) וכן ב'''אור החיים הקדוש''' על התורה (שם), ביארו באופנים אחרים כיצד חל הקניין, ואם כן נראה שהם חולקים על חידוש הריב"ש. | ||
== החקירה מדוע הדין הוא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | == החקירה מדוע הדין הוא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | ||