462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | === פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | ||
'''הרמב"ם''' מכירה כב א ב הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' חו"מ רט הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' שם רט ד. השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | '''הרמב"ם''' מכירה כב א ב הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' חו"מ רט הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' שם רט ד. השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | ||
=== הדין קודם מתן תורה === | |||
בבראשית (כה לג) בסיפור מכירת הבכורה ליעקב מעשו כתוב: "וימכר את בכרתו ליעקב". בשו"ת '''הריב"ש''' (שכח) הביא שקשה, כיצד מכירת הבכורה הועילה, הרי זו מכירת דבר שלא לעולם, ותירץ ששם הועיל כיון שהיה זה קודם מתן תורה. בשו"ת '''שואל ומשיב''' (תליתאה ב קסג) כתב שמ'''הרמב"ם''' נראה שסובר שלא היה שינוי בזה בין קודם מתן תורה לאחר כך, שהרי הרמב"ם ערכין וחרמין (ו לא- לג) חידש שלא מועיל הקדש בדבר שלא בעולם, אבל חייב להקדישו כשיבוא לעולם משום נדרו, והביא ראיה מיעקב אבינו, שאמר: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", ואמר לו ה': "אשר נדרת לי שם נדר", ואם השתנה הדין אחרי מתן תורה, מה ראיה יש מיעקב אבינו. ובפירוש '''הטור''' הארוך על התורה שם וכן ב'''אור החיים הקדוש''' על התורה, ביארו באופנים אחרים כיצד חל הקניין, ואם כן נראה שהם חולקים על חידוש הריב"ש. | |||
== מקרים בהם יש דיון אם מועיל להלכה קניין בדבר שלא בא לעולם == | == מקרים בהם יש דיון אם מועיל להלכה קניין בדבר שלא בא לעולם == | ||
==== סיטומתא בדבר שלא בא לעולם ==== | ==== סיטומתא בדבר שלא בא לעולם ==== | ||