הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

(הפניה לדף שם דף היעד)
שורה 23: שורה 23:
בשו"ע חו"מ רט ד ב'''רמ"א''' הביא י"א שמועיל, ויש חולקים. מקורו ב'''מרדכי''' בב"ב תקעח שהביא בזה מחלוקת בעניין מקנה לדבר שלא לעולם. הט"ז הקצות והנתיבות שם כתבו שהלכה ביש חולקים.
בשו"ע חו"מ רט ד ב'''רמ"א''' הביא י"א שמועיל, ויש חולקים. מקורו ב'''מרדכי''' בב"ב תקעח שהביא בזה מחלוקת בעניין מקנה לדבר שלא לעולם. הט"ז הקצות והנתיבות שם כתבו שהלכה ביש חולקים.
=== נשבע לקיים הקניין ===
=== נשבע לקיים הקניין ===
בתשובות הגאונים בסוף שו"ת הרי"ף ד ב'''שו"ת הריב"ש''' שלה מבואר שאף אם נשבע לקיים הקניין אין הקניין חל, ולכן אם מת אין כופים את יורשיו, וכן יכול להישאל על שבועתו, אך כל עוד הוא חי כופים אותו לקיים שבועתו, והביאו '''הרמ"א''' שם. '''הט"ז''' הוסיף שבריב"ש מבואר שגם אין יורדים לנכסיו.
בתשובות הגאונים בסוף שו"ת הרי"ף ח"ב תשובה ד ל'''מר יוסף גאון,''' הוכיח ממה שיעקב השביע את עשו על מכירת הבכורה, בראשית כה לג, ואומרת התורה שהמכירה הועילה, אף שעדיין לא היה הדבר ברשותו של עשו, ששבועה מועילה גם לדבר שלא תופס בו קניין. ויש לעיין אם כוונתו לומר חידוש זה רק בכגון דבר שאינו ברשותו, או גם בדבר שאינו בעולם כלל. וכדברים אלו כתב גם בפירוש '''הטור''' הארוך על התורה שם בשם אביו הרא"ש, ושם הוסיף בפירוש שהשבועה מועילה גם למכירת מלווה על פה, משמע לכאורה שרצה לומר ששבועה עושה קניין גם למה שאינו בעולם כלל. מאידך, ב'''שו"ת הריב"ש''' שלה כתב שלא ייתכן שהטור והרא"ש כתבו דברים אלו, אלא אף אם נשבע לקיים את הקניין אין הקניין חל. ולכן כתב שאם מת אין כופים את יורשיו, וכן יכול להישאל על שבועתו, אך כל עוד הוא חי כופים אותו לקיים שבועתו, והביאו '''הרמ"א''' שם. '''הט"ז''' הוסיף שבריב"ש מבואר שגם אין יורדים לנכסיו.


=== מקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם ===
=== מקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם ===