462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "קטגוריה: קניינים קטגוריה: בבא מציעא סו ב מכירה כב א ב {{מקורות|בבלי=בבא מציעא סו ב|ר...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[דבר שלא בא לעולם]] | |||
[[קטגוריה: קניינים]] | [[קטגוריה: קניינים]] | ||
[[קטגוריה: בבא מציעא סו ב]] | [[קטגוריה: בבא מציעא סו ב|יבמות צב ב צג א צג ב]] | ||
[[מכירה כב א ב]] | [[מכירה כב א ב]] | ||
{{מקורות|בבלי=בבא מציעא סו ב|רמב"ם=מכירה כב א ב|שלחן ערוך=חושן משפט רט ד}} | [[סיטומתא]] | ||
"הקניית דבר שלא בא לעולם". | |||
{{מקורות|בבלי=בבא מציעא סו ב|יבמות צג א |רמב"ם=מכירה כב א ב|שלחן ערוך=חושן משפט רט ד}} | |||
מכירת דבר שעדיין אינו קיים [לא בא לעולם], אם יש משמעות לקניין. | מכירת דבר שעדיין אינו קיים [לא בא לעולם], אם יש משמעות לקניין. | ||
הצגת | === טקסט הכותרת === | ||
== הצגת הסוגיא == | |||
'''גמרא בבלי''' יבמות צב ב "דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר אדם מקנה דבר שלא לעולם דתנן קונם [צג א] שאני עושה לפיך אין צריך להפר ר"ע אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מהראוי לו. הא איתמר עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע באומרת יקדשו ידי לעושיהם דידים איתנהו בעלמא. ופליגא דרב נחמן בר יצחק דאמר רב נחמן בר יצחק רב הונא כרב ורב כרבי ינאי ורבי ינאי כרבי חייא ורבי חייא כרבי ורבי כרבי מאיר כרבי אליעזר בן יעקב ורבי אליעזר בן יעקב כרבי עקיבא דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם רב הונא מאי היא דאיתמר המוכר פירות דקל לחברו אמר רב הונא עד של באו לעולם יכול לחזור בו, משבאו לעולם אין יכול לחזור בו. ורב נחמן אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו. ואמר רב נחמן מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה. רב דאמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה. רבי ינאי כרבי חייא דרבי ינאי הוה ליה אריסא... [צג ב] רבי דתניא... דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו. רבי מאיר דתנן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר לאתגייר... רבי אליעזר בן יעקב דתניא יתר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב אפילו אם אמר פירות ערוגה זו תלושים... רבי עקיבא דתנן קונם שאני עושה לפיך". | |||
הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים ותנאים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, הפרשת תרומות ומעשרות. | |||
'''תוספות''' צג ב כתבו בדעת רבי מאיר, שכנ"ל סובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו, ובדבר שישנו בעולם אך אינו ברשותו אין צריך שיהיה עבידי דאתו. | |||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | |||
'''הרמב"ם''' מכירה כב א ב הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' חו"מ רט הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' שם רט ד. השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | |||
==== סיטומתא בדבר שלא בא לעולם ==== | |||
סיטומתא הוא קניין שאינו מובא בגמרא, אך נהוג בין הסוחרים, שהדין הוא שבמקום שנהגו שקניין זה קונה לגמרי, ולא רק למי שפרע, קונה לגמרי. ראה בב"מ ע"ד א, ובשו"ע חו"מ ר"א א ב. הפוסקים נחלקו האם עשיית קניין סטומתא מועילה בדבר שלא בא לעולם. '''ההגהות מרדכי''' שבת תעב תעג הביא '''תשב"ץ''' הביא דיון האם אדם שנדר למוהל שהוא זה שימול את בנו, צריך לקיים דבריו. בעל הדעה הראשונה שהביא נקט שכן, אף שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וטעמו שכיון שמנהג בני אדם שנודרים בניהם זה לזה ומקיימים, הרי שהנדר נחשב סיטומתא. ואידך דעת ר' יחיאל, שאין הנדר מחייב אם התנה האב בעוד שאשתו היתה מעוברת, כיון שאין סיטומתא מועילה אלא בדבר שמועיל בו קניין, אבל לא בדבר שלא בא לעולם. וב'''שו"ת הרא"ש''' יג כ מבואר שמועיל קניין סיטומתא לקניין הזכות על גביית המיסים ממכירת יין המכונה בלשונם אלמעונה, אף שזו מכירה של דבר שלא לעולם. נראה אם כן שיש בכך מחלוקת ראשונים. בפתחי תשובה רא ב הביא | |||