462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←ביאור המחלוקת
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקות תנאים ואמוראים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. | '''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקות תנאים ואמוראים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. | ||
=== ביאור המחלוקת === | === ביאור המחלוקת === | ||
'''הגרז"ן גולדברג''' (המעיין תמוז תשס"ט עמוד 81) ביאר, שכיון שגם ר' מאיר הסובר שאדם שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מצריך שיהיה עבידי דאתו, וגם חכמים הסוברים שאינו מקנה, מודים בפירות שכבר יכול לתלוש, הרי שכולם מודים שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, ומאידך אם כבר ניתן תכף להשיג את הדבר נחשב בא לעולם, והמחלוקת היא בגבול ביניהם, מה כבר נקרא שאפשר להשיג תכף, לחכמים אם צריך רק לקטוף, ולר' מאיר מספיק עבידי דאתו, והיינו | '''הגרז"ן גולדברג''' (המעיין תמוז תשס"ט עמוד 81) ביאר, שכיון שגם ר' מאיר הסובר שאדם שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מצריך שיהיה עבידי דאתו, וגם חכמים הסוברים שאינו מקנה, מודים בפירות שכבר יכול לתלוש, הרי שכולם מודים שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, ומאידך אם כבר ניתן תכף להשיג את הדבר נחשב בא לעולם, והמחלוקת היא בגבול ביניהם, מה כבר נקרא שאפשר להשיג תכף, לחכמים אם צריך רק לקטוף, ולר' מאיר מספיק עבידי דאתו, והיינו שכיון שרגילות שהפירות צומחים, ורחוקה האפשרות שלא כך יקרה, הם נחשבים לדבר שכבר ניתן להשיג. | ||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | === פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | ||