הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 54: שורה 54:


==== אין לקניין על מה לחול ====
==== אין לקניין על מה לחול ====
'''הגמרא''' בקידושין (סב ב) מביאה מחלוקת רבה ורב יוסף, גבי דברי רבי חנינא, שאמר גבי מקדש עוברה, שאין הקידושין חלים אלא אם כן האשה כבר מעוברת, דעת רבה שצריך שכבר יהיה מצב של הוכר עוברה, ורב יוסף אמר שאפילו אם לא הוכר עוברה. הרי שרב יוסף מחלק בין אין עובר כלל, ליש עובר אך לא הוכר. בקובץ '''ניצני משפט''' (יצא לאור ע"י אברכי כולל חו"מ בישיבת מרכז הרב קיץ התשע"ה עמוד 75), הובאה מסוגיא זו ראיה, שהסברא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היא, שאין לקניין על מה לחול, ולא מצד גמירת דעת, שהרי אין לעניין הדעת נפק"מ בין אין עובר ללא הוכר, וגם לעניין הבעלות אין נפק"מ במצבים שלפני הלידה. אך יש לדקדק, שרב יוסף אמר חילוק זה בדעת מאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ויש לעיין אם אפשר ללמוד מכך את סברת החולקים. כסברא זו שהחיסרון הוא בכך שאין לקניין על מה לחול, כתבו '''רבינו בצלאל אשכנזי''' בשיטה מקובצת כתובות (נט א) ד"ה "ורש"י ז"ל", גבי מקדיש דבר שלא בא לעולם, '''הרב שלמה צרור''' בשו"ת התשב"ץ (ד ב יג), ו'''הלבוש עיר שושן''' (רט ד). מאידך, '''מהר"ש איגר''' בספר העיקרים (ערך אדם מקנה אשכול א) כתב שאין הטעם משום שאין לקניין על מה לחול, שהרי יהיה לקניין על מה לחול כשיבוא הדבר לעולם.
'''הגמרא''' בקידושין (סב ב) מביאה מחלוקת רבה ורב יוסף, גבי דברי רבי חנינא, שאמר גבי מקדש עוברה, שאין הקידושין חלים אלא אם כן האשה כבר מעוברת, דעת רבה שצריך שכבר יהיה מצב של הוכר עוברה, ורב יוסף אמר שאפילו אם לא הוכר עוברה. הרי שרב יוסף מחלק בין אין עובר כלל, ליש עובר אך לא הוכר. בקובץ '''ניצני משפט''' (יצא לאור ע"י אברכי כולל חו"מ בישיבת מרכז הרב קיץ התשע"ה עמוד 75), הובאה מסוגיא זו ראיה, שהסברא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היא, שאין לקניין על מה לחול, ולא מצד גמירת דעת, שהרי אין לעניין הדעת נפק"מ בין אין עובר ללא הוכר, וגם לעניין הבעלות אין נפק"מ במצבים שלפני הלידה. אך יש לדקדק, שרב יוסף אמר חילוק זה בדעת מאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ויש לעיין אם אפשר ללמוד מכך את סברת החולקים. כסברא זו שהחיסרון הוא בכך שאין לקניין על מה לחול, כתבו '''רבינו בצלאל אשכנזי''' בשיטה מקובצת כתובות (נט א) ד"ה "ורש"י ז"ל", גבי מקדיש דבר שלא בא לעולם, '''הרב שלמה צרור''' בשו"ת התשב"ץ (ד ב יג), ו'''הלבוש עיר שושן''' (רט ד), וכן הביא את הלבוש ב'''משפטי עוזיאל''' (ד חו"מ לג). מאידך, '''מהר"ש איגר''' בספר העיקרים (ערך אדם מקנה אשכול א) כתב שאין הטעם משום שאין לקניין על מה לחול, שהרי יהיה לקניין על מה לחול כשיבוא הדבר לעולם.


==== שיטות נוספות שראו את החיסרון במעשה הקניין ====
==== שיטות נוספות שראו את החיסרון במעשה הקניין ====