הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 35: שורה 35:


==== גמירות דעת של שניהם ====
==== גמירות דעת של שניהם ====
ב'''תוספתא''' נדרים (ו ז): "בית זה הקדש לכשאקחנו לא אמר כלום". מכיון שמדובר בהקדש, ודאי לא שייך לומר שיש חיסרון בסמיכות הדעת של הקונה, ומביא מכך ראיה '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל (נדרים במילואים עמוד מא בהערה) , שיש משמעות גם לגמירות הדעת של המקנה. כסברא זו שהחיסרון הוא בגמירות הדעת הן של המוכר והן של המקנה, כתבו גם ה'''קרן אורה''' יבמות (צב ב) (ד"ה ולאחר), ושו"ת '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), וכן משמע שדעת '''הגר"ש רוזובסקי''' בשיעורי רבי שמואל (כרך ז עמודים רכז- רכח).
ב'''תוספתא''' נדרים (ו ז): "בית זה הקדש לכשאקחנו לא אמר כלום". מכיון שמדובר בהקדש, ודאי לא שייך לומר שיש חיסרון בסמיכות הדעת של הקונה, ומביא מכך ראיה '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל (נדרים במילואים עמוד מא בהערה) , שיש משמעות גם לגמירות הדעת של המקנה. כסברא זו שהחיסרון הוא בגמירות הדעת הן של המוכר והן של המקנה, כתבו גם ה'''קרן אורה''' יבמות (צב ב) (ד"ה ולאחר), ושו"ת '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), וכן משמע שדעת '''הגר"ש רוזובסקי''' בשיעורי רבי שמואל (כרך ז עמודים רכז- רכח). ב'''גליוני הש"ס''' ב"מ ט"ז. נקט שהחיסרון הוא בגמירות דעת, והביא ראיות שכשיש לקונה סמיכות דעת קונה, וכן שכשיש למוכר גמירות דעת מקנה.


=== השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין ===
=== השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין ===