462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין
| שורה 34: | שורה 34: | ||
=== השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין === | === השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין === | ||
==== חיסרון בבעלות ==== | ==== חיסרון בבעלות ==== | ||
'''הגמרא''' בנדרים (מז א): "בעי רמי בר חמא אמר קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהן, מי אמרינן גבי דיליה הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו, אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו, גבי חברו הואיל ואין אדם אוסר פירות חברו על חברו, אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חברו". וכן בכתובות (נט ב) איתא: "אמר רב יוסף קונמות קאמרת, שאני קונמות מתוך שאדם אוסר פירות חבירו עליו, אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם". ב'''שיעורי רבי שמואל''' כרך ז (עמוד רכח) הביא מסוגיות אלו ראיה שהחיסרון הוא בבעלות. בקובץ '''מבית מדרשנו''' נדרים קיץ תשע"ה (עמודים 194-195), הביא משיטמ"ק כתובות שם ש'''רבנו בצלאל אשכנזי''' כתב שאמנם תוס' פירשו כהבנת | '''הגמרא''' בנדרים (מז א): "בעי רמי בר חמא אמר קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהן, מי אמרינן גבי דיליה הואיל ואדם אוסר פירות חבירו על עצמו, אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על עצמו, גבי חברו הואיל ואין אדם אוסר פירות חברו על חברו, אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חברו". וכן בכתובות (נט ב) איתא: "אמר רב יוסף קונמות קאמרת, שאני קונמות מתוך שאדם אוסר פירות חבירו עליו, אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם". ב'''שיעורי רבי שמואל''' כרך ז (עמוד רכח) הביא מסוגיות אלו ראיה שהחיסרון הוא בבעלות. בקובץ '''מבית מדרשנו''' נדרים קיץ תשע"ה (עמודים 194-195), הביא משיטמ"ק כתובות שם ש'''רבנו בצלאל אשכנזי''' כתב שאמנם תוס' פירשו כהבנת הגרש"ר הנ"ל, אך רש"י פירש באופן אחר, כיון שהוא סובר שהחיסרון בדבר שלא בא לעולם הוא שאין דבר בעין שתהיה עליו החלות. כסברא זו שבהחיסון הוא בבעלות, כתבו '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), וחידושי '''הגר"ח''' הוצאת מישור (עמוד ריב). ב'''קובץ שיעורים''' (וסרמן) ב"ב (רעו) הביא את הראיה מכתובות. | ||
==== אין לקניין על מה לחול ==== | |||
'''הגמרא''' בקידושין (סב ב) אומרת: "כמאן אזלא הא דתניא האומר לחברו אם ילדה אשתך נקיבה מקודשת לי לא אצר כלום, ואמר רבי חנינא לא שנו אלא שאין אשתו מעוברת, אבל אשתו מעוברת דבריו קיימין, כמאן- אי כרבה כשהוכר עוברה, אי כרב יוסף אף על פי שלא הוכר עוברה". הרי שרב יוסף מחלק בין אין עובר כלל, ליש עובר אך לא הוכר. בקובץ '''ניצני משפט''' | |||
== מקרים בהם יש דיון אם מועיל להלכה קניין בדבר שלא בא לעולם == | == מקרים בהם יש דיון אם מועיל להלכה קניין בדבר שלא בא לעולם == | ||