הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

 
שורה 15: שורה 15:


====אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה====
====אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה====
ב'''שו"ת הרא"ש''' (קב י) כתב שבדבר שלא בא לעולם אין משום מחוסר אמנה, והטעם שבדבר שאין בו קניין אין בו משום מחוסר אמנה. '''הדרכי משה''' (יו"ד רסד ד) כתב שגם לדעת הרא"ש יש כאן משום "שארית ישראל לא יעשו עוולה" (צפניה ג יג), והביאו '''הש"ך''' (שם ז). '''יד אברהם''' (שו"ע יו"ד שם בקובץ מפרשים) הקשה שדברי הדרכ"מ נסתרים מתשובת הרא"ש הנ"ל. ב'''שו"ת מהרש"ג''' (א יו"ד מו) כתב שמ'''תוס'''' (בבא מציעא סו א-ב ד"ה התם) בשם '''ר"ת''', מוכח שנקטו, שיש בו משום מחוסר אמנה. עוד הביא ראיה מ'''הגמרא''' (בבא מציעא טו ב) גבי מוכר שדה שאינה שלו, שאמר רב אשי שניחא למוכר דליקום בהימנותיה, ומוכר שדה שאינה שלו, הוא כמוכר דבר שלא לעולם. עוד כתב שכן מוכח מ'''החוות דעת''' (יו"ד קסט) בכמה מקומות, שיש בו משום מחוסר אמנה, והניח את דברי שו"ת הרא"ש (קב י) הנ"ל בקושיה.
ב'''שו"ת הרא"ש''' (קב י) כתב שבדבר שלא בא לעולם אין משום מחוסר אמנה, והטעם שבדבר שאין בו קניין אין בו משום מחוסר אמנה. '''הדרכי משה''' (יו"ד רסד ד) כתב שגם לדעת הרא"ש יש כאן משום "שארית ישראל לא יעשו עוולה" (צפניה ג יג), והביאו '''הש"ך''' (שם ז). '''יד אברהם''' (שו"ע יו"ד שם בקובץ מפרשים) הקשה שדברי הדרכ"מ נסתרים מתשובת הרא"ש הנ"ל. ב'''שו"ת מהרש"ג''' (א יו"ד מו) כתב שמ'''תוס'''' (בבא מציעא סו א-ב ד"ה התם) בשם '''ר"ת''', מוכח שנקטו, שיש בו משום מחוסר אמנה. עוד הביא ראיה מ'''הגמרא''' (בבא מציעא טו ב) גבי מוכר שדה שאינה שלו, שאמר רב אשי שניחא למוכר דליקום בהימנותיה, ומוכר שדה שאינה שלו, הוא כמוכר דבר שלא לעולם. עוד כתב שכן מוכח מ'''החוות דעת''' (יו"ד קסט) בכמה מקומות, שיש בו משום מחוסר אמנה, והניח את דברי שו"ת הרא"ש (קב י) הנ"ל בקושיה. {{ראה עוד
|1=הערה על דברי המהרש"ג
}}


===האם הדין שאינו מקנה מהתורה או מדרבנן===
===האם הדין שאינו מקנה מהתורה או מדרבנן===