462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם
| שורה 159: | שורה 159: | ||
== דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | == דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | ||
=== אם הדין כך מהתורה או מדרבנן === | === אם הדין כך מהתורה או מדרבנן === | ||
'''הגמרא''' | '''הגמרא''' (יבמות צג א) מספרת שר' ינאי עישר לצורך שבת על פירות שהיו עדיין אצל האריס, ואחר כך שאל את ר' חייא עם עשה נכון, ור' חייא למד מפסוק שר' ינאי צדק במעשהו. '''התוס' ישנים''' (שם ד"ה א"ל) הבינו שהפסוק נצרך כדי להסביר שהמעשר של ר' ינאי חל, למרות שעישר על מה שעוד לא בא לעולם. והקשו בקושייתם השנייה, שר' חייא הוכיח את דינו של ר' ינאי מפסוק, וקשה, הרי לא משמע שבכל מקום שאנו אומרים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוא מהתורה, שאם לא כן, לא היתה בזה מחלוקת. הרי לכאורה שהתוס' ישנים סוברים שמאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אינו סובר זאת אלא מדרבנן. אך מתירוץ התוס' ישנים משמע להיפך. התוס' ישנים תירץ שהספק של ינאי שבגללו הוצרך לשאול את ר' חייא, לא היה בגלל שעישר על דבר שלא בא לעולם, אלא זה היה פשוט לו שמותר, אלא הספק שלו היה בגלל שעישר שלא מן המוקף. ועתה יש להקשות, אם מה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם אינו מהתורה אלא מדרבנן, למה היה כל כך פשוט לר' ינאי שאפשר לעשר על דבר שלא בא לעולם אפילו במה שהוא טבל מדאורייתא. אלא בהכרח משמע מהתירוץ, שדעת התוס' ישנים שמאן דאמר אדם כן מקנה דבר שלא בא לעולם סובר כך אפילו מהתורה. המהדירים של '''מכון אופק''' {9} ביארו שכוונת התוס' ישנים בקושיה אינה שמה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הוא לא מהתורה אלא מדרבנן, אלא שלא נלמד מדרשה אלא מסברא, ולפי ביאורם דעת התוס' ישנים שמאן דאמר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם סובר שכך הדין מהתורה, ואמנם אין לכך מקור בתורה, אך זו סברא. | ||
=== הטעם שמועיל קניין במה שעוד לא בא לעולם === | === הטעם שמועיל קניין במה שעוד לא בא לעולם === | ||
ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב). | ב'''הגהות וחדושי הרש"ש''' קידושין (סג א ד"ה בא"ד להכי) כתב שהטעם הוא שאנו רואים את מה שבכח כאילו הוא כבר בפועל, דומה לכל העומד לזרוק כזרוק דמי, בבבא קמא (עו ב). | ||
=== אם צריך שיהיה עבידי דאתו === | === אם צריך שיהיה עבידי דאתו === | ||
'''הגמרא''' | '''הגמרא''' (בבא מציעא לג ב) אומרת, שאפילו ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלעולם, היינו דווקא כגון פירות דקל, שהם עבידי דאתו. '''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', שדווקא בדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו, ובזאת יישבו את מה שקשה שביבמות שם מבואר שלדמאן דאמר שאדם מקנה דבר שלא בעולם מועיל לקדש לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי אף שאינם עבידי דאתו. | ||
=== אופן ביצוע הקניין === | === אופן ביצוע הקניין === | ||
בעל '''מהדורא בתרא למהרש"א''' בב"מ (לג ב ד"ה בד"ה כגון) הקשה, כיצד קונה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר, הרי מעות אינן קונות (ב"מ מו ב). בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי- קיא) כתב שאפשר בחליפין וצריך לומר מעכשיו, או במשיכה אחר שיבוא לעולם. ובמעות יקנה רק למי שפרע. אמנם '''הרמב"ן''' (קידושין סג א ד"ה ואי), ו'''הרשב"א''' (שם ד"ה ראיתי), ו'''הריטב"א''' (שם ד"ה והאי), כתבו שבדבר שאינו בעולם אין משמעות לאמירת מעכשיו. וכתב הרשב"א שם שמוכר פירות דקל לסוברים שמועיל, לדעת הרמב"ן צריך שבשעת המכירה יאמר 'לכשיבואו לעולם', ואילו דעת הרשב"א עצמו שאין צריך, אלא נקנה במעות, אף שכשיבוא לעולם לא יהיו קיימות | בעל '''מהדורא בתרא למהרש"א''' בב"מ (לג ב ד"ה בד"ה כגון) הקשה, כיצד קונה דבר שלא בא לעולם לר' מאיר, הרי מעות אינן קונות (ב"מ מו ב). בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי- קיא) כתב שאפשר בחליפין וצריך לומר מעכשיו, או במשיכה אחר שיבוא לעולם. ובמעות יקנה רק למי שפרע. אמנם '''הרמב"ן''' (קידושין סג א ד"ה ואי), ו'''הרשב"א''' (שם ד"ה ראיתי), ו'''הריטב"א''' (שם ד"ה והאי), כתבו שבדבר שאינו בעולם אין משמעות לאמירת מעכשיו. וכתב הרשב"א שם שמוכר פירות דקל לסוברים שמועיל, לדעת הרמב"ן צריך שבשעת המכירה יאמר 'לכשיבואו לעולם', ואילו דעת הרשב"א עצמו שאין צריך, אלא נקנה במעות, אף שכשיבוא לעולם לא יהיו המעות קיימות. | ||
==== אם אפשר בקניין אגב ==== | ==== אם אפשר בקניין אגב ==== | ||
| שורה 174: | שורה 174: | ||
=== מת המקנה לפני שבא הדבר הנקנה לעולם === | === מת המקנה לפני שבא הדבר הנקנה לעולם === | ||
'''החזון איש''' (אה"ע עא כז) כתב, שגם למי שסובר שמועיל, אם המקנה מת קודם שבא הדבר הנקנה לעולם, בטל הקניין, אפילו אם אמר 'מעכשיו', והביא ראיה מ'''הגמרא''' (בבא בתרא קכז ב). הגמרא שם מביאה שמהמילה "יכיר" (דברים כא, יז), שנאמן אדם לומר מי בנו הבכור, שיטול פי שניים. ושואלת הגמרא, שלסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, הרי יכול האב פשוט לתת לו פי שניים במתנה, | '''החזון איש''' (אה"ע עא כז) כתב, שגם למי שסובר שמועיל, אם המקנה מת קודם שבא הדבר הנקנה לעולם, בטל הקניין, אפילו אם אמר 'מעכשיו', והביא ראיה מ'''הגמרא''' (בבא בתרא קכז ב). הגמרא שם מביאה שמהמילה "יכיר" (דברים כא, יז), נלמד שנאמן אדם לומר מי בנו הבכור, שיטול פי שניים. ושואלת הגמרא, שלסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, הרי יכול האב פשוט לתת לו פי שניים במתנה, ויועיל גם למה שיהיה לו אחר היום בו נתן את המתנה, ואם כן למה צריך פסוק לחדש לאב נאמנות, ותירצה ש"יכיר" נצרך לנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס, שאותם אינו יכול להקנות, הרי שגם אמירת מעכשיו אינה מועילה למה שיהיה לו בזמן שאינו יכול להקנות. | ||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | == שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | ||