462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←מה המשמעות של הוספת 'מעכשיו'
| שורה 175: | שורה 175: | ||
'''התוס'''' בבבא מציעא (טז א ד"ה קנויה) כתבו בדעת הסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שגם אם אמר מעכשיו, יכול לחזור בו, כל שלא בא הדבר שהוקנה לעולם. ואם הקנה שדה בשטר, והשטר נקרע או אבד קודם שקנה את השדה, יחול הקניין בכל זאת, כיון שאמר מעכשיו, וכן כתבו גבי נקרע השטר '''התוס'''' בקידושין (סג א ד"ה כגון). מאידך, '''הרמב"ן''', מובא ב'''חידושי הרשב"א''' קידושין (סג א ד"ה וראיתי), כתב להיפך, שאף שאמר מעכשיו, צריך שיהיה השטר קיים בעת שקונה, אבל מועילה אמירת המעכשיו שלא יוכל לחזור בו אף קודם שקנה. וכן דעת הריטב"א שם שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו. ושיטת '''הרשב"א''' שם, שאמירת מעכשיו מועילה הן שלא יוכל לחזור בו, והן שיקנה למרות שנקרע השטר. '''הגרש"י שקאפ''' במערכת הקניינים (ב) ביאר שהמחלוקת אם אמירת המעכשיו מונעת יכולת חזרה, תלויה בזה, שכולם מודים שמעשה שאינו שלם נחשב 'דיבור', ואומרים בו אתי דיבור ומבטל דיבור (קידושין נט א). דעת הרשב"א שכיון ומצד המקנה הקניין הושלם, ורק הדבר עוד לא בא לעולם, הרי שזהו מעשה שלם ולא דיבור, ודעת תוס' שכיון שעדיין לא חל על החפץ שום דבר, ההקנאה נחשבת עדיין לדיבור. '''הרב שך''' באבי עזרי (ד עמוד קיג- קטז) ביאר שהתוס' סוברים שמקנה במעכשיו דבר שלא בא לעולם, הקניין פעל שהוא מוכר מעכשיו את מה שיהיה לו לאחר זמן, ולכן אין צריך שיהיה השטר קיים כשיבוא לעולם, אבל מאידך כיון שסוף סוף אין החפץ נהיה של הקונה עד שיבוא לעולם, הרי שהקניין הוא רק דיבור, ואתי דיבור ומבטל דיבור. ואילו דעת הרמב"ן שכיון שחלות הקניין תהיה רק כשיבוא החפץ לעולם, צריך שיהיה השטר קיים אז, והטעם שכשאמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו, הוא שלכך אמר מעכשיו, כדי שיהיה מעשה הקניין שעשה, מעשה קניין שאינו יכול לחזור בו ממנו. ובשיטת הרשב"א ביאר תחילה שסובר, שכבר עכשיו, כשעוד לא בא החפץ לעולם, המוכר מוכר והקונה קונה, והיינו שהוא מקנה עכשיו את מה שיהיה לו אחר כך, ועל כן לא צריך שיהיה השטר קיים כשיבוא לעולם, וכן מועילה אמירת מעכשיו שלא יוכל לחזור בו, ואחר כך חזר בו הרב שך, וביאר שהרשב"א סובר כתוס', שהקניין של עכשיו פועל על אחר כך, ובאמירת מעכשיו סובר שכיון שהקניין הועיל עכשיו לגבי אחר כך, כבר לא אומרים אתי דיבור ומבטל דיבור. {{ראה עוד | '''התוס'''' בבבא מציעא (טז א ד"ה קנויה) כתבו בדעת הסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שגם אם אמר מעכשיו, יכול לחזור בו, כל שלא בא הדבר שהוקנה לעולם. ואם הקנה שדה בשטר, והשטר נקרע או אבד קודם שקנה את השדה, יחול הקניין בכל זאת, כיון שאמר מעכשיו, וכן כתבו גבי נקרע השטר '''התוס'''' בקידושין (סג א ד"ה כגון). מאידך, '''הרמב"ן''', מובא ב'''חידושי הרשב"א''' קידושין (סג א ד"ה וראיתי), כתב להיפך, שאף שאמר מעכשיו, צריך שיהיה השטר קיים בעת שקונה, אבל מועילה אמירת המעכשיו שלא יוכל לחזור בו אף קודם שקנה. וכן דעת הריטב"א שם שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו. ושיטת '''הרשב"א''' שם, שאמירת מעכשיו מועילה הן שלא יוכל לחזור בו, והן שיקנה למרות שנקרע השטר. '''הגרש"י שקאפ''' במערכת הקניינים (ב) ביאר שהמחלוקת אם אמירת המעכשיו מונעת יכולת חזרה, תלויה בזה, שכולם מודים שמעשה שאינו שלם נחשב 'דיבור', ואומרים בו אתי דיבור ומבטל דיבור (קידושין נט א). דעת הרשב"א שכיון ומצד המקנה הקניין הושלם, ורק הדבר עוד לא בא לעולם, הרי שזהו מעשה שלם ולא דיבור, ודעת תוס' שכיון שעדיין לא חל על החפץ שום דבר, ההקנאה נחשבת עדיין לדיבור. '''הרב שך''' באבי עזרי (ד עמוד קיג- קטז) ביאר שהתוס' סוברים שמקנה במעכשיו דבר שלא בא לעולם, הקניין פעל שהוא מוכר מעכשיו את מה שיהיה לו לאחר זמן, ולכן אין צריך שיהיה השטר קיים כשיבוא לעולם, אבל מאידך כיון שסוף סוף אין החפץ נהיה של הקונה עד שיבוא לעולם, הרי שהקניין הוא רק דיבור, ואתי דיבור ומבטל דיבור. ואילו דעת הרמב"ן שכיון שחלות הקניין תהיה רק כשיבוא החפץ לעולם, צריך שיהיה השטר קיים אז, והטעם שכשאמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו, הוא שלכך אמר מעכשיו, כדי שיהיה מעשה הקניין שעשה, מעשה קניין שאינו יכול לחזור בו ממנו. ובשיטת הרשב"א ביאר תחילה שסובר, שכבר עכשיו, כשעוד לא בא החפץ לעולם, המוכר מוכר והקונה קונה, והיינו שהוא מקנה עכשיו את מה שיהיה לו אחר כך, ועל כן לא צריך שיהיה השטר קיים כשיבוא לעולם, וכן מועילה אמירת מעכשיו שלא יוכל לחזור בו, ואחר כך חזר בו הרב שך, וביאר שהרשב"א סובר כתוס', שהקניין של עכשיו פועל על אחר כך, ובאמירת מעכשיו סובר שכיון שהקניין הועיל עכשיו לגבי אחר כך, כבר לא אומרים אתי דיבור ומבטל דיבור. {{ראה עוד | ||
|1=הערה בעניין המחלוקת גבי שטר | |1=הערה בעניין המחלוקת גבי שטר | ||
}} | }} '''הרב שלמה פישר''' (בית ישי, חידושים ובאורי סוגיות, קג) ביאר שהטעם לסברא שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו בדבר שלא בא לעולם, לפי מה שכתב לחדש שכשאדם פועל חלות בחפץ, ופועל בו תואר חדש, כגון שפעל בו קניין או הקדש, כלולה בזה גם התחייבות על האדם הפועל עצמו, להתנהג לפי התואר החדש שפעל בחפץ, ולפי"ז כשאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, | ||
'''הריטב"א''' שם כתב, שאף שאמר מעכשיו, הקניין לא יחול למפרע. וכתב במערכת הקניינים שם, שבסברה זו אין מחלוקת בין הראשונים. מאידך בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי) כתב שלתוס' קידושין הנ"ל, אם ימכור דבר שלא בעולם בקניין חליפין, יצטרך לומר מעכשיו כדי שלא יהיה כלתה קניינו, משמע שלדעתו הקניין חל למפרע. | '''הריטב"א''' שם כתב, שאף שאמר מעכשיו, הקניין לא יחול למפרע. וכתב במערכת הקניינים שם, שבסברה זו אין מחלוקת בין הראשונים. מאידך בספר '''משנת יעקב''' (רוזנטל) (עמוד קי) כתב שלתוס' קידושין הנ"ל, אם ימכור דבר שלא בעולם בקניין חליפין, יצטרך לומר מעכשיו כדי שלא יהיה כלתה קניינו, משמע שלדעתו הקניין חל למפרע. | ||
בספר '''שער במלך''' (מכירה כב ה) נקט בדעת הרשב"א, שכתב כנ"ל שאחר אמירת מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפי' נקרע השטר, שהוא הדין אם מת המקנה יחול הקניין כשיבוא הדבר לעולם. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (בבא בתרא תצו) השיג על דבריו, וכתב שזה פשוט שאם מת המוכר, לא קנה הלוקח. | בספר '''שער במלך''' (מכירה כב ה) נקט בדעת הרשב"א, שכתב כנ"ל שאחר אמירת מעכשיו אינו יכול לחזור בו אפי' נקרע השטר, שהוא הדין אם מת המקנה יחול הקניין כשיבוא הדבר לעולם. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (בבא בתרא תצו) השיג על דבריו, וכתב שזה פשוט שאם מת המוכר, לא קנה הלוקח. | ||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | == שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | ||