הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

ב'''תחומין''' (ז עמוד 45), במאמר של '''הרב יעקב אריאל''' כתב שאכן המנהג הנהוג בין החקלאים למכור פרי בתחילת גידולו '''ואף לפני כן''', אך דין זה תלוי במחלוקת הקצות והחת"ס הנ"ל. עוד הביא הרב אריאל שם, ש'''הרב דב כץ''', מנהל בתי הדין הרבניים, במאמרו על קניין סיטומתא ב'''מורשה''' (א עמוד 81), הביא '''פסקי דין רבניים''' רבים בארץ שבהם נהגו לפסוק כשיטת רוב הפוסקים שקניין סיטומתא מועיל גם בדבר שלא בא לעולם, אך למעשה הורה שם הרב אריאל שימכרו את הפירות כשהם בתחילת גידולם. וכוונתו למה שצוין במורשה הנ"ל ל'''פד"ר''' (ג עמוד 368-369) בפסק דין של בית הדין הגדול שחתומים עליו '''הרב עובדיה הדאיה הרב יוסף שלום אלישיב''' ו'''הרב בצלאל זולטי''', וכן ל'''פד"ר''' (ד עמוד 198-199) שחתומים עליו הדיינים האחרונים הנ"ל ו'''הרב יעקב הדס'''. בפד"רים אלו הסתמכו על הדברי חיים ומהרש"ם הנ"ל, אמנם הנושא בו הוכרע למעשה היה התחייבות, ולא הקנאה של דבר שלא בא לעולם. מאידך, ב'''פד"ר''' (ה עמוד 167) מובא  פסקו של הרב בצלאל זולטי שכיון שנחלקו הפוסקים אם מועיל סיטומתא בדבר שלא בא לעולם לא ניתן להוציא ממון מהמוחזק, וכן מובא שם (עמוד 170) פסקו של הרב עובדיה הדאיה,  שהסכים בזאת לרב זולטי.  

==== לסוברים שמועילה סיטומתא, אם יש מצבים שיכול לחזור בו  ====

בספר '''דבר יהושע''' (אהרנברג) (ד מט) הקשה, ש'''הרשב"ם''' בב"ב קמח א, כתב גבי מכירת שטרות, שהטעם שתקנו מעמד שלושתן, הוא שכך היה הדבר נהוג בין הסוחרים. וקשה, אם כבר היה הדבר נהוג בין הסוחרים, למה היה צריך תקנה, יקנה מדין סיטומתא. ומחמת קושיא זו רצה לחדש שכיון שהדבר הנמכר עדיין אינו בעולם, אף לסוברים שמועיל בו סיטומתא, עדיין יכול לחזור בו, אך כתב שלא כך משמע באחרונים. וכן ב'''שו"ת מהרי"א הלוי''' (ב צא) כתב שגם לסוברים שמועילה סיטומתא בדבר שלא בא לעולם, יכול לחזור בו קודם שבא לעולם, ולמד זאת ממה שגם לסוברים שמועיל קניין בדבר שלא בא לעולם, יכול לחזור בו קודם שבא לעולם, כמבואר ביבמות (צג א). ה'''מקור חיים''' (או"ח ת"נ ח) כתב ששכירות אוראנדא שקונה בשטרי שכירות ובקניין חזק אינו יכול לחזור אף קודם שבא לעולם מחמת דינא דמלכותא וסיטומתא. ב'''ים של שלמה''' (ב"ק ח ל) כתב שיכול לחזור בו גם אחר שבא לעולם, ע"י אמתלא קצת.