462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל
| שורה 12: | שורה 12: | ||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | === פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | ||
'''הרמב"ם''' (מכירה כב א ב) הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' (חו"מ רט) הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' (שם רט ד). השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | '''הרמב"ם''' (מכירה כב א ב) הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' (חו"מ רט) הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' (שם רט ד). השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. ב'''שו"ת רע"א''' (קמו) הסתפק אם שכיב מרע הקנה דבר כשעוד לא בא לעולם, אך הדבר ההוא בא לעולם לפני שמת, והשכיב מרע לא חזר בו ממתנתו, האם תחול או לא, וכתב שמסתבר שהמתנה לא תחול, אך מדקדוק לשון '''התוס'''' (גיטין יד ב ד"ה הא) נראה שכן תחול, והניח בצ"ע. {{ראה עוד|1=התוס' הנ"ל חדשו שאם שכי"מ הקנה במתנת שכי"מ לפלוני, כיון שהיה אותו פלוני קיים בשעת אמירת השכי"מ, אף שמת בחיי השכי"מ, זכו יורשיו של פלוני במתנה, והוסיפו רבותא, שאפילו אם נולדו אחר מיתת השכי"מ. ודקדק רע"א אם מה שבא אחר האמירה כבר אינו כלול מטעם לא בא לעולם, יכלו תוס' לומר יותר פשוט, שהיושים של פלוני נולדו אחר האמירה, ולא לאחר לידתם עד אחר מות השכי"מ. ויש להעיר לכאורה, שתוס' חפשו רבותא אחרת, שלמרות שאותם יורשים כ"כ לא באו לעולם, שנולדו אחר מיתת השכי"מ, בכל זאת זכו.}} | ||
'''הגמרא''' בקידושין (סב ב) מביאה את דעת רבי אליעזר בן יעקב, שאפשר לעשר מפירות מחוברים אפילו שעוד לא הביאו שליש, למרות שטרם התחייבו במעשר, על פירות תלושים ולהיפך, ומבארת שרבי אליעזר סובר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. '''רש"י''' (שם ד"ה כמאן אי כרבה) כתב שקיימא לן כר' אליעזר בן יעקב. '''גידולי התרומה''' (סד א ב ד"ה אמנם) כתב בלשון אפשרות, שרש"י פוסק שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב א) הביאו, וממשיך ודן בשיטת רש"י, ומסיק ששיטת רש"י להלכה שאדם מקנה דבר שלא לעולם. אמנם יש להעיר, שאפשר שרש"י פסק כך, רק בדבר שבא לעולם קצת, ולא בדבר שלא בא לעולם כלל. | '''הגמרא''' בקידושין (סב ב) מביאה את דעת רבי אליעזר בן יעקב, שאפשר לעשר מפירות מחוברים אפילו שעוד לא הביאו שליש, למרות שטרם התחייבו במעשר, על פירות תלושים ולהיפך, ומבארת שרבי אליעזר סובר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. '''רש"י''' (שם ד"ה כמאן אי כרבה) כתב שקיימא לן כר' אליעזר בן יעקב. '''גידולי התרומה''' (סד א ב ד"ה אמנם) כתב בלשון אפשרות, שרש"י פוסק שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב א) הביאו, וממשיך ודן בשיטת רש"י, ומסיק ששיטת רש"י להלכה שאדם מקנה דבר שלא לעולם. אמנם יש להעיר, שאפשר שרש"י פסק כך, רק בדבר שבא לעולם קצת, ולא בדבר שלא בא לעולם כלל. | ||
==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ==== | ==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ==== | ||