הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 98: שורה 98:


==== טעמי החולקים עם מועיל סיטומתא בדבר שלא בא לעולם ====  
==== טעמי החולקים עם מועיל סיטומתא בדבר שלא בא לעולם ====  
'''הגרא"ד כהנא שפירא''' בספר דבר אברהם (א א ט"ז) ביאר שטעמו של ר' יחיאל, שלא מועילה סיטומתא לדבר שלא בא לעולם, הוא שסיטומתא שייכת רק כשהחיסרון הוא במעשה הקניין, ולא בדין ההקנאה, וכיון שבדבר שלא בא לעולם החיסרון הוא במעשה הקניין, לא מועילה סיטומתא. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (ב"ב רעו) וב'''קונטרסי שעורים''' (גוסטמאן) (ב"מ יג) תלו את מחלוקת המהר"ם שסובר שמועילה ור' יחיאל הנ"ל, בחקירה מדוע לא מועיל קניין בדבר שלא בא לעולם: המהר"ם סובר שהחיסרון הוא בסמיכות דעת, וא"כ כאן יש סמיכות דעת. ואילו ר' יחיאל סובר שהחיסרון בדבר שלא בא לעולם הוא בכח ההקנאה, וזאת סיטומתא אינה משלימה, והובא בספר '''עמק המשפט''' (א כד ג). מאידך, ישנם מחברים שכתבו שגם אם נבין שהחיסרון בהקנאת דבר שלא בא לעולם אינו תלוי בסמיכות הדעת, אלא במעשה הקניין, עדיין נוכל לומר שמועילה סיטומתא, וכך סבר '''המהרש"ם''' במשפט שלום (רא) שיועיל מדין מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים ב"מ (צד א), וב'''שו"ת ברית יעקב''' (ליבשיץ) (חו"מ צט) כתב שמועיל כיון שהוא כאילו הקנה גוף הדבר לפירותיו. ב'''שו"ת דברי חיים''' (הלברשטאם) (חו"מ כו) כתב אף הוא כסברת הברית יעקב הנ"ל, והוסיף סברא נוספת, שהמנהג עושה כאילו חייב את עצמו בזה, והתחייבות מועילה גם בדבר שלא בא לעולם. ב'''שו"ת שם אריה''' (חו"מ ל) כתב שהוא מטעם מנהג מבטל הלכה במה שקשור לקונה ומקנה. '''הרב אברהם בוטרמן''' בעלון המשפט (התשע"א 34, עמוד 5 (3)) כתב, שהטעם שמועילה סיטומתא לדבר שלא בא לעולם, לסוברים שמועילה, הוא שסיטומתא אינה מעשה קניין, אלא שחז"ל חדשו שהמנהג מועיל בדיני הקניינים.
'''הגרא"ד כהנא שפירא''' בספר דבר אברהם (א א טז) ביאר שטעמו של ר' יחיאל, שלא מועילה סיטומתא לדבר שלא בא לעולם, הוא שסיטומתא שייכת רק כשהחיסרון הוא במעשה הקניין, ולא בדין ההקנאה, וכיון שבדבר שלא בא לעולם החיסרון הוא במעשה הקניין, לא מועילה סיטומתא. ב'''קובץ שעורים''' (וסרמן) (ב"ב רעו) וב'''קונטרסי שעורים''' (גוסטמאן) (ב"מ יג) תלו את מחלוקת המהר"ם שסובר שמועילה ור' יחיאל הנ"ל, בחקירה מדוע לא מועיל קניין בדבר שלא בא לעולם: המהר"ם סובר שהחיסרון הוא בסמיכות דעת, וא"כ כאן יש סמיכות דעת. ואילו ר' יחיאל סובר שהחיסרון בדבר שלא בא לעולם הוא בכח ההקנאה, וזאת סיטומתא אינה משלימה, והובא בספר '''עמק המשפט''' (א כד ג). מאידך, ישנם מחברים שכתבו שגם אם נבין שהחיסרון בהקנאת דבר שלא בא לעולם אינו תלוי בסמיכות הדעת, אלא במעשה הקניין, עדיין נוכל לומר שמועילה סיטומתא, וכך סבר '''המהרש"ם''' במשפט שלום (רא) שיועיל מדין מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים ב"מ (צד א), וב'''שו"ת ברית יעקב''' (ליבשיץ) (חו"מ צט) כתב שמועיל כיון שהוא כאילו הקנה גוף הדבר לפירותיו. ב'''שו"ת דברי חיים''' (הלברשטאם) (חו"מ כו) כתב אף הוא כסברת הברית יעקב הנ"ל, והוסיף סברא נוספת, שהמנהג עושה כאילו חייב את עצמו בזה, והתחייבות מועילה גם בדבר שלא בא לעולם. ב'''שו"ת שם אריה''' (חו"מ ל) כתב שהוא מטעם מנהג מבטל הלכה במה שקשור לקונה ומקנה. '''הרב אברהם בוטרמן''' בעלון המשפט (התשע"א 34, עמוד 5 (3)) כתב, שהטעם שמועילה סיטומתא לדבר שלא בא לעולם, לסוברים שמועילה, הוא שסיטומתא אינה מעשה קניין, אלא שחז"ל חדשו שהמנהג מועיל בדיני הקניינים.


=== אומר שיקנה כשיהיה בעולם ===
=== אומר שיקנה כשיהיה בעולם ===