הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 15: שורה 15:
'''הגמרא''' בקידושין (סב ב) מביאה את דעת רבי אליעזר בן יעקב, שאפשר לעשר מפירות מחוברים אפילו שעוד לא הביאו שליש, למרות שטרם התחייבו במעשר, על פירות תלושים ולהיפך, ומבארת שרבי אליעזר סובר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. '''רש"י''' (שם ד"ה כמאן אי כרבה) כתב שקיימא לן כר' אליעזר בן יעקב. '''גידולי התרומה''' (סד א ב ד"ה אמנם) כתב בלשון אפשרות, שרש"י פוסק שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב א) הביאו, וממשיך ודן בשיטת רש"י, ומסיק ששיטת רש"י להלכה שאדם מקנה דבר שלא לעולם. אמנם יש להעיר, שאפשר שרש"י פסק כך, רק בדבר שבא לעולם קצת, ולא בדבר שלא בא לעולם כלל.
'''הגמרא''' בקידושין (סב ב) מביאה את דעת רבי אליעזר בן יעקב, שאפשר לעשר מפירות מחוברים אפילו שעוד לא הביאו שליש, למרות שטרם התחייבו במעשר, על פירות תלושים ולהיפך, ומבארת שרבי אליעזר סובר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. '''רש"י''' (שם ד"ה כמאן אי כרבה) כתב שקיימא לן כר' אליעזר בן יעקב. '''גידולי התרומה''' (סד א ב ד"ה אמנם) כתב בלשון אפשרות, שרש"י פוסק שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם. בספר '''שער המלך''' (מכירה כב א) הביאו, וממשיך ודן בשיטת רש"י, ומסיק ששיטת רש"י להלכה שאדם מקנה דבר שלא לעולם. אמנם יש להעיר, שאפשר שרש"י פסק כך, רק בדבר שבא לעולם קצת, ולא בדבר שלא בא לעולם כלל.
==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ====
==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ====
בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת '''רש"י''' אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. בספר '''ערבי נחל''' (אייבשיץ) (במדבר בלק א) כתוב שכל זמן שהמוכר לא חזר בו, המקח שייך לקונה, וציין לחו"מ (רט ד) סמ"ע וש"ך. וכן בשו"ת '''עונג יו"ט''' (או"ח לח) הביא את מה שכתב '''הסמ"ע''' (שם יב) שהטעם שאם קדם הלוקח ותפס אין מוציאין מידו, אינו מכח ספק, אלא שכך הדין נותן, ולמד מכך שבמוכר דבר שלא בא לעולם, כל עוד לא חזר בו במקח קיים, ולכן הסיק שאפשר לעשות את מכירת חמץ שלפי פסח, גם על חמץ שעדיין לא בא לעולם, והביא דבריו '''הגרי"י פישר''' באבן ישראל (ט יו"ד צה). וכתב בעונג יו"ט (שם) שדין זה תלוי במחלוקת הראשונים מדוע מועילה תפיסת הקונה, אם הוא מטעם מחילה, אין הקניין מחמת המכירה הקודמת, ואם אינו מטעם מחילה, אלא עיקר הטעם משום שנח למוכר לעמוד באמונתו, הרי שהוא כמו שביאר על פי הסמ"ע.
בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת '''רש"י''' אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. בספר '''ערבי נחל''' (אייבשיץ) (במדבר בלק א) כתוב שכל זמן שהמוכר לא חזר בו, המקח שייך לקונה, וציין לחו"מ (רט ד) סמ"ע וש"ך. וכן בשו"ת '''עונג יו"ט''' (או"ח לח) הביא את מה שכתב '''הסמ"ע''' (שם יב) שהטעם שאם קדם הלוקח ותפס אין מוציאין מידו, אינו מכח ספק, אלא שכך הדין נותן, ולמד מכך שבמוכר דבר שלא בא לעולם, כל עוד לא חזר בו במקח קיים, ולכן הסיק שאפשר לעשות את מכירת חמץ שלפני פסח, גם על חמץ שעדיין לא בא לעולם, והביא דבריו '''הגרי"י פישר''' באבן ישראל (ט יו"ד צה). וכתב בעונג יו"ט (שם) שדין זה תלוי במחלוקת הראשונים מדוע מועילה תפיסת הקונה, אם הוא מטעם מחילה, אין הקניין מחמת המכירה הקודמת, ואם אינו מטעם מחילה, אלא עיקר הטעם משום שנח למוכר לעמוד באמונתו, הרי שהוא כמו שביאר על פי הסמ"ע.


==== אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה ====
==== אם החוזר בו נחשב מחוסר אמנה ====