הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

שורה 43: שורה 43:


==== גמירות דעת של שניהם ====
==== גמירות דעת של שניהם ====
ב'''תוספתא''' נדרים (ו ז): "בית זה הקדש לכשאקחנו לא אמר כלום". מכיון שמדובר בהקדש, ודאי לא שייך לומר שיש חיסרון בסמיכות הדעת של הקונה, ומביא מכך ראיה '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל (נדרים במילואים עמוד מא בהערה) , שיש משמעות גם לגמירות הדעת של המקנה. כסברא זו שהחיסרון הוא בגמירות הדעת הן של המוכר והן של המקנה, כתבו גם ה'''קרן אורה''' יבמות (צב ב) (ד"ה ולאחר), שו"ת '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), '''הרב מאיר אוירבאך''' באמרי בינה (הלוואה סג יח), ו'''שו"ת שואל ומשיב''' (קמא א מו), וכן משמע שדעת '''הגר"ש רוזובסקי''' בשיעורי רבי שמואל (כרך ז עמודים רכז- רכח). ב'''גליוני הש"ס''' ב"מ (טז א) נקט שהחיסרון הוא בגמירות דעת, והביא ראיות שכשיש לקונה סמיכות דעת קונה, וכן שכשיש למוכר גמירות דעת מקנה.
ב'''תוספתא''' נדרים (ו ז) נאמר, שאדם שאמר: 'בית זה הקדש לכשאקחנו' אין לדבריו כל משמעות מחייבת. מכיון שמדובר בהקדש, ודאי לא שייך לומר שיש חיסרון בסמיכות הדעת של הקונה, ומביא מכך ראיה '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל (נדרים במילואים עמוד מא בהערה) , שיש משמעות גם לגמירות הדעת של המקנה. כסברא זו שהחיסרון הוא בגמירות הדעת הן של המוכר והן של המקנה, כתבו גם ה'''קרן אורה''' יבמות (צב ב) (ד"ה ולאחר), שו"ת '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), '''הרב מאיר אוירבאך''' באמרי בינה (הלוואה סג יח), ו'''שו"ת שואל ומשיב''' (קמא א מו), וכן משמע שדעת '''הגר"ש רוזובסקי''' בשיעורי רבי שמואל (כרך ז עמודים רכז- רכח). ב'''גליוני הש"ס''' ב"מ (טז א) נקט שהחיסרון הוא בגמירות דעת, והביא ראיות שכשיש לקונה סמיכות דעת קונה, וכן שכשיש למוכר גמירות דעת מקנה.


=== השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין ===
=== השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין ===