5
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה מלימוד לצורך עשיית מצוה"
אין תקציר עריכה
מלאכי פרלמוטר (שיחה | תרומות) (עדיף לימוד התורה או קיום המצוות. מצד אחד "תלמוד תורה כנגד כולם" אך מצד שני "כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת".) |
מלאכי פרלמוטר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|מסכת פאה פרק א משנה א'|מסכת מועד קטן דף ט' עמוד ב' מסכת קידושין דף מ עמוד ב|ירושלמי מסכת שבת פרק א' סוף הלכה ב' |רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה ד' | שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ו סעיף י"ח | {{מקורות|מסכת פאה פרק א משנה א'|מסכת מועד קטן דף ט' עמוד ב' מסכת קידושין דף מ עמוד ב|ירושלמי מסכת שבת פרק א' סוף הלכה ב' |רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה ד' | שולחן ערוך יורה דעה סימן רמ"ו סעיף י"ח} | ||
האם לימוד התורה עדיף או שהעיסוק המעשי במצוות התורה עדיף על פני הלימוד? כאשר האדם שקוע בלימודו ומזדמן לפניו מצווה האם יפסיק מלימודו בשביל לקיים את המצווה? | האם לימוד התורה עדיף או שהעיסוק המעשי במצוות התורה עדיף על פני הלימוד? כאשר האדם שקוע בלימודו ומזדמן לפניו מצווה האם יפסיק מלימודו בשביל לקיים את המצווה? | ||
== חשיבות לימוד התורה == | == חשיבות לימוד התורה == | ||
כותבת המשנה במסכת פאה (פרק א' משנה א')"ותלמוד תורה כנגד כולם" חשיבות לימוד התורה היא כמו קיום כל המצוות. לפי מקור זה נראה שלימוד התורה עדיף מקיום מצוות ולכן לא יפסיק מתלמודו. מאידך גיסא אנחנו רואים במשנה במסכת אבות (פרק ג' משנה י"ז) שצריך שמעשיו יהיו מרובים מחכמתו "כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת". אם כן צריך להבין איך לתרץ את שני המשניות. | כותבת המשנה במסכת פאה (פרק א' משנה א') "ותלמוד תורה כנגד כולם" חשיבות לימוד התורה היא כמו קיום כל המצוות. לפי מקור זה נראה שלימוד התורה עדיף מקיום מצוות ולכן לא יפסיק מתלמודו. מאידך גיסא אנחנו רואים במשנה במסכת אבות (פרק ג' משנה י"ז) שצריך שמעשיו יהיו מרובים מחכמתו "כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת". אם כן צריך להבין איך לתרץ את שני המשניות. | ||
גם בתלמוד הבבלי אנחנו לומדים על היחס בין המעשה לתלמוד. הגמרא במועד קטן (דף ט:) למסקנה סוברת שאם המצוה יכולה להיעשות ע"י אחרים אין להתבטל מלימודו ויש לתת עדיפות ללימוד התורה. אך אם יש המצוה אינה יכולה להיעשות ע"י אחרים יש להעדיף את המעשה. הגמרא בקידושין (דף מ:) כותבת שגדול התלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה. נראה שהלימוד עדיף אפילו ממצוה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים מפני שהלימוד מביא לידי מעשה. הירושלמי (מסכת שבת פרק א' סוף הלכה ב') סוברת שלא יכול להיות שהאדם לא יפסיק מתלמודו לצורך עשיית המצות שהרי כתוב (במסכת אבות פרק ג' משנה י"ז) שצריך שמעשיו יהיו מרובים מחכמתו. לכן מסיק הירושלמי שמה שאמר רבי שמעון בר יוחאי שאין מפסיקים מהלימוד לקריאת שמע ותפילה מפני שקריאת שמע ותפילה הם מילים כלמור דיבור ואין הבדל בין דיבור של לימוד תורה לבין דיבור של קריאת שמע ותפילה. אך מצוות שהם מעשיות דוחות תלמוד תורה. אם כן בפשטות הירושלמי נראה שיש ענין מהותי הנותנת עדיפות לקיום המצוות על פני הלימוד. העניין המהותי הוא שמעשה נחשב בתור פעולה רצינית יותר מאשר דיבור. | גם בתלמוד הבבלי אנחנו לומדים על היחס בין המעשה לתלמוד. הגמרא במועד קטן (דף ט:) למסקנה סוברת שאם המצוה יכולה להיעשות ע"י אחרים אין להתבטל מלימודו ויש לתת עדיפות ללימוד התורה. אך אם יש המצוה אינה יכולה להיעשות ע"י אחרים יש להעדיף את המעשה. הגמרא בקידושין (דף מ:) כותבת שגדול התלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה. נראה שהלימוד עדיף אפילו ממצוה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים מפני שהלימוד מביא לידי מעשה. הירושלמי (מסכת שבת פרק א' סוף הלכה ב') סוברת שלא יכול להיות שהאדם לא יפסיק מתלמודו לצורך עשיית המצות שהרי כתוב (במסכת אבות פרק ג' משנה י"ז) שצריך שמעשיו יהיו מרובים מחכמתו. לכן מסיק הירושלמי שמה שאמר רבי שמעון בר יוחאי שאין מפסיקים מהלימוד לקריאת שמע ותפילה מפני שקריאת שמע ותפילה הם מילים כלמור דיבור ואין הבדל בין דיבור של לימוד תורה לבין דיבור של קריאת שמע ותפילה. אך מצוות שהם מעשיות דוחות תלמוד תורה. אם כן בפשטות הירושלמי נראה שיש ענין מהותי הנותנת עדיפות לקיום המצוות על פני הלימוד. העניין המהותי הוא שמעשה נחשב בתור פעולה רצינית יותר מאשר דיבור. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
תלמיד רבינו יחיאל מפריש (על מסכת מועד קטן דף ט':) מביא את הגמרא במסכת קידושין (דף ל"ב.) שלפי איסי בין יהודה גם כאשר יש התלבטות בין שני מצוות (הדוגמא שמובאת בגמרא שם זהו כאשר צריך לקיים מצוות כיבוד אב ואם ומצווה אחרת) יש להעדיף את המצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים. לכן כותב רבינו יחיאל מפריש שהייחודיות של לימוד התורה שגם כאשר יש כנגדה מצווה עוברת אך יכולה להיעשות בידי אחרים יש להמשיך בלימוד. לעומת זאת בשאר המצוות כאשר יש מצווה עוברת יש להפסיק מהמצווה ולקיים את המצווה העוברת אף שיכולה להיעשות בידי אחרים. יוצא לפי תלמיד רבינו יחיאל מפריש שיש עדיפות ללימוד התורה. הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה בפרק ג' הלכה ג') מסביר שתורה חשובה כנגד כל המצוות (ושם בהלכה ד') כותב שמצוה שיכולה להיעשות בידי אחרים ידחה מפני לימוד התורה. נראה שסובר שהלימוד חשוב יותר מהמעשה. | תלמיד רבינו יחיאל מפריש (על מסכת מועד קטן דף ט':) מביא את הגמרא במסכת קידושין (דף ל"ב.) שלפי איסי בין יהודה גם כאשר יש התלבטות בין שני מצוות (הדוגמא שמובאת בגמרא שם זהו כאשר צריך לקיים מצוות כיבוד אב ואם ומצווה אחרת) יש להעדיף את המצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים. לכן כותב רבינו יחיאל מפריש שהייחודיות של לימוד התורה שגם כאשר יש כנגדה מצווה עוברת אך יכולה להיעשות בידי אחרים יש להמשיך בלימוד. לעומת זאת בשאר המצוות כאשר יש מצווה עוברת יש להפסיק מהמצווה ולקיים את המצווה העוברת אף שיכולה להיעשות בידי אחרים. יוצא לפי תלמיד רבינו יחיאל מפריש שיש עדיפות ללימוד התורה. הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה בפרק ג' הלכה ג') מסביר שתורה חשובה כנגד כל המצוות (ושם בהלכה ד') כותב שמצוה שיכולה להיעשות בידי אחרים ידחה מפני לימוד התורה. נראה שסובר שהלימוד חשוב יותר מהמעשה. | ||
== הפסקה מלימוד לצורך מעשה == | == הפסקה מלימוד לצורך מעשה == | ||
בגמרא במועד קטן (דף ט':) כתוב שיש להפסיק את הלימוד כדי לקיים מצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים. והנה יש לעיין האם הגמרא באמת עוסקת במקרה שהאדם באמצע ללמוד או שמדובר שהאדם טרם התחיל בלימודו וצריך לבחור בין שני האפשרויות והגמרא קובעת שצריך לקיים את המצווה שאינה יכולה להיעשות ע"י אחרים. ולפי זה נראה שאם כבר התחיל ללמוד אין צריך להפסיק מלימודו אפילו למצווה שאינה יכולה להיעשות ע"י אחרים. התוספות (במועד קטן דף ט': ד"ה כאן) כותב בשם הירושלמי שמדובר שכשהאדם נמצא באמצע הלימוד והשאלה היא האם להפסיק את הלימוד או לו. לפי התוספות יש לדון מה הדין כאשר האדם טרם התחיל ללמוד, האם נאמר שעדיף שיקיים את המצווה אף שהיא יכולה להיעשות בידי אחרים? גם מהרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה ד') נראה שהדיון בגמרא המועד קטן אפילו כאשר התחיל ללמוד. | |||
לעומת שיטת התוספות יש את הרמב"ן. הרמב"ן בקידושין (דף ל"ב.) מביא שני אפשרויות להבנת הגמרא. הגמרא (שם) דנה כאשר רוצה לקיים מצות כיבוד אב ואם אך מצד שני רוצה לקיים מצווה. סובר איסי בן יהודה שאם המצוה אינה יכולה להיעשות בידי אחרים מוטב שיקיים את המצוה ולא יכבד את הוריו. שואל על זה הרמב"ן שקיימא לן "העוסק במצווה פטור מן המצווה". אם כן ימשיך בקיום המצווה ולא יפסיק? עונה הרמב"ן שני תשובות. התשובה הראשונה שרק בכיבוד אב ואם לא אומרים העוסק במצוה פטור מן המצוה. לפי זה אם נשווה זאת לגמרא במועד קטן נראה שיש דין מיוחד גם בתלמוד תורה שמפסיקים מלימודו ולא אמרינן העוסק במצוה פטור מן המצווה. לפי זה תלמוד תורה פחות עדיף מן המעשה שהרי אין בלימוד תורה את הפטור של העוסק במצוה פטור מן המצוה. | לעומת שיטת התוספות יש את הרמב"ן. הרמב"ן בקידושין (דף ל"ב.) מביא שני אפשרויות להבנת הגמרא. הגמרא (שם) דנה כאשר רוצה לקיים מצות כיבוד אב ואם אך מצד שני רוצה לקיים מצווה. סובר איסי בן יהודה שאם המצוה אינה יכולה להיעשות בידי אחרים מוטב שיקיים את המצוה ולא יכבד את הוריו. שואל על זה הרמב"ן שקיימא לן "העוסק במצווה פטור מן המצווה". אם כן ימשיך בקיום המצווה ולא יפסיק? עונה הרמב"ן שני תשובות. התשובה הראשונה שרק בכיבוד אב ואם לא אומרים העוסק במצוה פטור מן המצוה. לפי זה אם נשווה זאת לגמרא במועד קטן נראה שיש דין מיוחד גם בתלמוד תורה שמפסיקים מלימודו ולא אמרינן העוסק במצוה פטור מן המצווה. לפי זה תלמוד תורה פחות עדיף מן המעשה שהרי אין בלימוד תורה את הפטור של העוסק במצוה פטור מן המצוה. | ||
בתירוצו השני כותב הרמב"ן שמדובר שטרם התחיל בעשיית מצוות כיבוד אב ואם ולכן הגמרא אומרת באיזה מצווה כדאי שיבחר. לפי זה גם בגמרא במועד קטן אפשר לומר שמדובר כשעדין לא התחיל בלימודו ולכן יש לדון מה כדאי שיעשה. אבל אם כבר התחיל בלימודו אולי יש לומר שלא יפסיק מתלמודו וכן כתב הכסף משנה על הרמב"ם (הלכות ממרים פרק ו' הלכה י"ג) לגבי מצוות כיבוד אב ואם. שאם התחיל לכבד את הוריו והזדמן לידיו מצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים ימשיך בכיבוד ההורים מפני שהעוסק במצווה פטור מן המצווה. | בתירוצו השני כותב הרמב"ן שמדובר שטרם התחיל בעשיית מצוות כיבוד אב ואם ולכן הגמרא אומרת באיזה מצווה כדאי שיבחר. לפי זה גם בגמרא במועד קטן אפשר לומר שמדובר כשעדין לא התחיל בלימודו ולכן יש לדון מה כדאי שיעשה. אבל אם כבר התחיל בלימודו אולי יש לומר שלא יפסיק מתלמודו וכן כתב הכסף משנה על הרמב"ם (הלכות ממרים פרק ו' הלכה י"ג) לגבי מצוות כיבוד אב ואם. שאם התחיל לכבד את הוריו והזדמן לידיו מצווה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים ימשיך בכיבוד ההורים מפני שהעוסק במצווה פטור מן המצווה. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
עוד ניתן להבחין שהשולחן ערוך כותב שיפסיק מלימודו כדי לקיים מצוה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים. ונראה שסובר שאפילו שכבר התחיל בלימודו מכל מקום יפסיק כדי לקיים את המצווה. יש להקשות שהרי הכסף משנה (הלכות ממרים פרק ו' הלכה י"ג) כתב שאם התחיל בכיבוד אב ואם לא יפסיק מפני שהעוסק במצווה פטור מן המצווה? ונראה שסובר שדווקא בכיבוד אב ואם אומרים העוסק במצווה פטור מן המצוה אך בלימוד תורה לא אומרים שהעוסק בה פטור מן המצווה מפני ש"כל שמעשיו מרובים מחכמתו אין חכמתו מתקיימת" (כמבואר בירושלמי מסכת שבת פרק א' סוף הלכה ב'). ולפי זה צריך לומר שמבין השולחן ערוך שהלימוד והמעשה מחזקים אחד את השני וקשורים אחד בשני. לא נכון ללמוד בלי לקיים ולא נכון לקיים בלי ללמוד מתי התלמוד גדול? כשהוא מביא לידי מעשה. שניהם צריכים להיעשות והתורה מדריכה אותנו איך לשלב בין שני הדברים. האורחות צדיקים (שער התורה פרק תלמוד ומעשה) כותב בצורה חריפה יותר. האורחות צידיקים סובר שהמעשה מהווה סוג של מבחן האם באמת הלימוד מתקיים בצורה הנכונה ביותר? האם הלימוד מתקיים בצורה הטובה ביותר שאפשר לומר עליה שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה? סובר האורחות צדיקים שאם כאשר האדם אינו לומד הוא עסוק בעשיית מצוות מוכח שהלימוד שלו הוא בשביל לעשות וכל הסיבה שלא עשה מפני שלמד. אדם כזה נאמר עליו "תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות". | עוד ניתן להבחין שהשולחן ערוך כותב שיפסיק מלימודו כדי לקיים מצוה שאינה יכולה להיעשות בידי אחרים. ונראה שסובר שאפילו שכבר התחיל בלימודו מכל מקום יפסיק כדי לקיים את המצווה. יש להקשות שהרי הכסף משנה (הלכות ממרים פרק ו' הלכה י"ג) כתב שאם התחיל בכיבוד אב ואם לא יפסיק מפני שהעוסק במצווה פטור מן המצווה? ונראה שסובר שדווקא בכיבוד אב ואם אומרים העוסק במצווה פטור מן המצוה אך בלימוד תורה לא אומרים שהעוסק בה פטור מן המצווה מפני ש"כל שמעשיו מרובים מחכמתו אין חכמתו מתקיימת" (כמבואר בירושלמי מסכת שבת פרק א' סוף הלכה ב'). ולפי זה צריך לומר שמבין השולחן ערוך שהלימוד והמעשה מחזקים אחד את השני וקשורים אחד בשני. לא נכון ללמוד בלי לקיים ולא נכון לקיים בלי ללמוד מתי התלמוד גדול? כשהוא מביא לידי מעשה. שניהם צריכים להיעשות והתורה מדריכה אותנו איך לשלב בין שני הדברים. האורחות צדיקים (שער התורה פרק תלמוד ומעשה) כותב בצורה חריפה יותר. האורחות צידיקים סובר שהמעשה מהווה סוג של מבחן האם באמת הלימוד מתקיים בצורה הנכונה ביותר? האם הלימוד מתקיים בצורה הטובה ביותר שאפשר לומר עליה שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה? סובר האורחות צדיקים שאם כאשר האדם אינו לומד הוא עסוק בעשיית מצוות מוכח שהלימוד שלו הוא בשביל לעשות וכל הסיבה שלא עשה מפני שלמד. אדם כזה נאמר עליו "תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות". | ||
== ביאור המהר"ל בנתיב התורה== | == ביאור המהר"ל בנתיב התורה== | ||
יש לכאורה סתירה בגמרא בקידושין (דף מ':) שכתוב שם התורה עדיפה רק מפני שהיא מביאה לידי מעשה ואם כן מצד האמת המעשה עדיף? על כך עונה המהר"ל (נתיב התורה פרק א') שהדיון בין רבי טרפון לרבי עקיבא היה האם המעשה או הלימוד עדיף. כלומר האם שלמות השכל בלימוד התורה עדיפה על שלמות הגוף. הגוף מגיע לשלמותו בקיום המצוות. המחלוקת בין רבי טרפון ורבי עקיבא היא לגבי הלימוד הסגולי שאינה קשורה למעשה. רבי טרפון סובר שהמעשה (דהיינו תיקון הגוף) עדיף מהלימוד (תיקון המחשבה) ורבי עקיבא סובר שאף לימוד שאינו מביא למעשה עדיף. מפני שלשיטת רבי עקיבא זיכוך המחשבה חשובה יותר משלמות הגוף. אך אחר כך "נענו כולם ואמרו גדול התלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה" דהיינו שכולם מודים שכאשר לומד בשביל לקיים התלמוד עדיף. מפני שבשקלול הסופי יש יתרון לתורה על פני המעשה שהתורה לא רק מביאה את האדם לשלמות השכלית. התורה היא בנוסף גם כלי ואמצעי להגיע לשלמות הגוף מפני שהיא מדריכה את האדם איך לקיים את התורה. על זה נאמר "גדול התלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה". תלמוד שמביאה לידי מעשה יש בה גם את שלמות המחשבה וגם את שלמות הגוף. | |||
== סיכום == | == סיכום == | ||
ישנם שיטות בראשונים הסוברות שהמעשה עדיף על פני הלימוד (רמב"ן ר"ן תוספות רא"ש והראב"ד לפי תלמיד רבינו יחיאל מפריש) וישנם שיטות בראשונים הסוברות שהלימוד עדיף (תלמיד רבינו יחיאל מפריש והרמב"ם). יש שיטה הסוברת שההתלבטות הוא בין הלימוד המכשיר את האדם לעשות לבין המעשה. אין להשוות בניהם שניהם נצרכים והגמרא במועד קטן מדריכה אותנו איך לשלב בניהם (הראב"ד לפי הר"ן). הסברנו בשולחן ערוך ששניהם נצרכים אחד לשני. התלמוד גדול כאשר הוא מביא לידי מעשה. כאשר האדם מבצע את מה שלומד הלימוד מקבל משמעות חשובה יותר. | ישנם שיטות בראשונים הסוברות שהמעשה עדיף על פני הלימוד (רמב"ן ר"ן תוספות רא"ש והראב"ד לפי תלמיד רבינו יחיאל מפריש) וישנם שיטות בראשונים הסוברות שהלימוד עדיף (תלמיד רבינו יחיאל מפריש והרמב"ם). יש שיטה הסוברת שההתלבטות הוא בין הלימוד המכשיר את האדם לעשות לבין המעשה. אין להשוות בניהם שניהם נצרכים והגמרא במועד קטן מדריכה אותנו איך לשלב בניהם (הראב"ד לפי הר"ן). הסברנו בשולחן ערוך ששניהם נצרכים אחד לשני. התלמוד גדול כאשר הוא מביא לידי מעשה. כאשר האדם מבצע את מה שלומד הלימוד מקבל משמעות חשובה יותר. | ||