631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"
אין תקציר עריכה
| שורה 10: | שורה 10: | ||
=== מחלוקת ראשונים === | === מחלוקת ראשונים === | ||
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | ||
{{ש}}לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. | |||
{{ש}}וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה יג ע"א}} וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | |||
{{ש}}לעומת זאת, ה'''רא"ש''' {{מ|רא"ש ב, ה}} חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | |||
{{ש}}ה'''בית יוסף''' הבין מדברי ה'''רשב"א''' בתשובותיו {{מ|שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא}} שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | |||
=== פסיקת האחרונים === | === פסיקת האחרונים === | ||
הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - | |||
{{ש}} - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | |||
{{ש}} - הרשב"א בחידושיו {{מ|חידושי הרשב"א, ברכות יד.}} כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו. | |||
{{ש}}ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו. | |||
==== פסיקת השו"ע ==== | ==== פסיקת השו"ע ==== | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
{{ש}} - אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|או"ח ס"ו}} מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם. | {{ש}} - אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|או"ח ס"ו}} מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם. | ||
=== הפסקה במודים === | |||
== הפסקה בה' אלהיכם אמת == | == הפסקה בה' אלהיכם אמת == | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
- ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.{{ש}} | - ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.{{ש}} | ||
וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | ||
== הפסקה בשביל לקרות בתורה == | == הפסקה בשביל לקרות בתורה == | ||