631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"
סידור הקישורים לתבנית
(סידור הקישורים לתבנית) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
=== מחלוקת ראשונים === | === מחלוקת ראשונים === | ||
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | ||
<br>לדעת '''רש"י''' | <br>לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. | ||
<br>וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' <small>(בית הבחירה יג ע"א)</small> וה'''רמב"ם''' | <br>וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' <small>(בית הבחירה יג ע"א)</small> וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | ||
<br>לעומת זאת, ה'''רא"ש''' (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | <br>לעומת זאת, ה'''רא"ש''' (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | ||
<br>'''הרשב"א''' בתשובותיו <small>()</small> פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | <br>'''הרשב"א''' בתשובותיו <small>()</small> פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | ||
=== פסיקת האחרונים === | === פסיקת האחרונים === | ||
ה'''שו"ע''' | ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}} פוסק להקל בק"ש <small>(ולהחמיר בכבוד הבריות)</small> כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם. | ||
<br>הקשו הרבה אחרונים | <br>הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך - | ||
# אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | # אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | ||
# הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו. | # הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו. | לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו. | ||
<br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י. | <br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י. | ||
== הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה == | == הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה == | ||
=== מחלוקת הראשונים === | === מחלוקת הראשונים === | ||
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, | נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, | ||
* '''רא"ש''' <small>(על ברכות ב ה)</small>, '''תוס'''' | * '''רא"ש''' <small>(על ברכות ב ה)</small>, '''תוס'''' {{בספריא|Berakhot.13b.29?vhe=William_Davidson_Edition_-_Vocalized_Aramaic&lang=he&p2=Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי'' <small>(סי' מ)</small>, אבי העזרי <small>(ח"א סי' מז)</small>, '''רשב"א'' <small>(תשובה ח"א סי' תתסב)</small> סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שאפשר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. | ||
* ה'''מר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. <small>(מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")</small> | * ה'''מר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. <small>(מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")</small> | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
ולעניין ברכה: | ולעניין ברכה: | ||
* ב'''בית יוסף''' <small>(או"ח ס"ו)</small> כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם. | * ב'''בית יוסף''' <small>(או"ח ס"ו)</small> כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם. | ||
* אולם ב'''בדק הבית''' <small>(או"ח ס"ו)</small> מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Tur%2C_Orach_Chaim.80.1 או"ח פ'])</small>, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' | * אולם ב'''בדק הבית''' <small>(או"ח ס"ו)</small> מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Tur%2C_Orach_Chaim.80.1 או"ח פ'])</small>, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם. | ||
== הפסקה בה' אלהיכם אמת == | == הפסקה בה' אלהיכם אמת == | ||
| שורה 43: | שורה 44: | ||
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה: | נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה: | ||
* ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד. | * ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד. | ||
* '''רבינו יונה''' | * '''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות''' פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.<br> | ||
* ה'''רא"ש''' | * ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.<br> | ||
וה'''שו"ע''' | וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | ||
== הפסקה בשביל לקרות בתורה == | == הפסקה בשביל לקרות בתורה == | ||