165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
←יוצאים ממקום אופל
| שורה 189: | שורה 189: | ||
הרמב"ם והשו"ע פסקו להלכה את הירושלמי, שאם רואים את האישה והרוכל יוצאים ממקום אפל, עולים יחד מבור, או שנכנסו לחדר יחד וסגרו את הדלתות- הרי זה דבר מכוער. שלושת מקרים אלו הם צורות שונות של ייחוד, ונבוא לבררם בזה אחר זה. | הרמב"ם והשו"ע פסקו להלכה את הירושלמי, שאם רואים את האישה והרוכל יוצאים ממקום אפל, עולים יחד מבור, או שנכנסו לחדר יחד וסגרו את הדלתות- הרי זה דבר מכוער. שלושת מקרים אלו הם צורות שונות של ייחוד, ונבוא לבררם בזה אחר זה. | ||
====יוצאים ממקום אופל==== | ====יוצאים ממקום אופל==== | ||
על הדין הראשון, של יציאה ממקום אופל, כתב '''מהרש"ל''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43034&st=&pgnum=55&hilite= שו"ת מהרש"ל לג]) שמדובר במקום סתר ומיוחד לעברה. '''המבי"ט''' (א רפז), דימה דין זה לדין העלייה מהבור, שזה מקום שאין רגילים להיכנס אליו, בדומה לבור. '''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חולק על דין זה, וסובר שגם במקום שעלולים להיכנס אליו- זהו דבר מכוער. '''בית המאיר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=149 הובא בשו"ת רע"א מהדורה קמא ק]) מוכיח שבמקרה של עמידה ברחוב, אפילו '''הרמ"א''' יסבור שזה אינו דבר מכוער. | על הדין הראשון, של יציאה ממקום אופל, כתב '''מהרש"ל''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43034&st=&pgnum=55&hilite= שו"ת מהרש"ל לג]) שמדובר במקום סתר ומיוחד לעברה. <BR/>'''המבי"ט''' (א רפז), דימה דין זה לדין העלייה מהבור, שזה מקום שאין רגילים להיכנס אליו, בדומה לבור. '''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חולק על דין זה, וסובר שגם במקום שעלולים להיכנס אליו- זהו דבר מכוער. <BR/>'''בית המאיר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=149 הובא בשו"ת רע"א מהדורה קמא ק]) מוכיח שבמקרה של עמידה ברחוב, אפילו '''הרמ"א''' יסבור שזה אינו דבר מכוער. | ||
להלכה, '''רבי עקיבא איגר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=144 שו"ת רע"א קמא צט]) פסק כדעת '''המבי"ט''' ו'''המהרש"ל'''. '''רבי עקיבא איגר''' הוכיח זה מלשון הירושלמי, שכתב: "יוצאים ממקום אופל", כלומר זהו מקום שאיש לא עובר בו, ולכן ראו אותם רק ביציאתם ממקום האופל. דיון זה הובא להלכה ב'''פתחי תשובה''' (ו). | להלכה, '''רבי עקיבא איגר''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=144 שו"ת רע"א קמא צט]) פסק כדעת '''המבי"ט''' ו'''המהרש"ל'''. '''רבי עקיבא איגר''' הוכיח זה מלשון הירושלמי, שכתב: "יוצאים ממקום אופל", כלומר זהו מקום שאיש לא עובר בו, ולכן ראו אותם רק ביציאתם ממקום האופל. דיון זה הובא להלכה ב'''פתחי תשובה''' (ו). | ||
'''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חידש שדין זה קיים רק כאשר ראו את שניהם יוצאים יחד ממקום האופל. במקרה ולא- אנו תולים להקל שמא הם לא היו שם יחד, או שמא היה שם איתם אדם נוסף. | '''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חידש שדין זה קיים רק כאשר ראו את שניהם יוצאים יחד ממקום האופל. במקרה ולא- אנו תולים להקל שמא הם לא היו שם יחד, או שמא היה שם איתם אדם נוסף. | ||