165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
←הפסק נישואין
| שורה 213: | שורה 213: | ||
==הפסק נישואין== | ==הפסק נישואין== | ||
'''הגמרא''' פוסקת שאם האישה גורשה בדבר מכוער, ונשאת לאחר ומת, ונשאת לנטען, לא תצא מהנטען אפילו אם אין לה בנים. דין זה הוא רק בדיעבד, אך לכתחילה אסור לנטען לשאת אותה. דין זה מובא בגמרא כך: "הנטען על אשת איש והוציאוה על ידו, ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס - לא יוציא." | '''הגמרא''' פוסקת שאם האישה גורשה בדבר מכוער, ונשאת לאחר ומת, ונשאת לנטען, לא תצא מהנטען אפילו אם אין לה בנים. דין זה הוא רק בדיעבד, אך לכתחילה אסור לנטען לשאת אותה. דין זה מובא בגמרא כך: "הנטען על אשת איש והוציאוה על ידו, ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס - לא יוציא." | ||
טעם דין זה מובא ב'''פרישה''' ( | טעם דין זה מובא ב'''פרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=45 אבן העזר יא ז]), שהיות ולא יצא עליה קול בנישואין השניים, בודאי הקול הראשון היה שקר. | ||
===שיטת הרי"ף=== | ===שיטת הרי"ף=== | ||
'''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחוה כג ב) כתב שלדעת '''הרי"ף''' דין זה קיים בכל מקרה, אפילו אם בית הדין כפה את הבעל להוציא את אשתו. '''הרי"ף''' עצמו כותב שדין זה שייך במקרה בו הוציאה הבעל בעדי דבר מכוער. לדעת '''הרי"ף''' אין מוציאין אישה מבעלה אלא בעדי טומאה, על כן לא מובן מהיכן מדייק זאת '''רבינו ירוחם'''. | '''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחוה כג ב) כתב שלדעת '''הרי"ף''' דין זה קיים בכל מקרה, אפילו אם בית הדין כפה את הבעל להוציא את אשתו. '''הרי"ף''' עצמו כותב שדין זה שייך במקרה בו הוציאה הבעל בעדי דבר מכוער. לדעת '''הרי"ף''' אין מוציאין אישה מבעלה אלא בעדי טומאה, על כן לא מובן מהיכן מדייק זאת '''רבינו ירוחם'''. | ||