165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
←גדרי דבר מכוער
| שורה 149: | שורה 149: | ||
'''הירושלמי''' במסכת כתובות (ז, הלכה ו), מביאה דוגמאות נוספות לדברים מכוערים, ומדברי הירושלמי נראה שישנם שגדר דבר מכוער הוא כל דבר שמעלה חשד לזנות. | '''הירושלמי''' במסכת כתובות (ז, הלכה ו), מביאה דוגמאות נוספות לדברים מכוערים, ומדברי הירושלמי נראה שישנם שגדר דבר מכוער הוא כל דבר שמעלה חשד לזנות. | ||
'''המהרי"ק''' ( | '''המהרי"ק''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=45 קלה]) פוסק שיש לדיין לבחון כל מקרה לגופו ולראות האם הוא דומה לדברים המכוערים המופיעים בבבלי ובירושלמי. '''הגר"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ביאור הגר"א, אבן העזר יא ח]) גורס דין זה בנוסח הירושלמי עצמו, ובדפוסים שלפנינו זה אינו מופיע. מכל מקום, שניהם מבינים שיש זהות בין דין "היוצאת משום שם רע" בירושלמי, לדיני "דבר מכוער" שאצלנו. זוהי שיטת רוב הראשונים והאחרונים. | ||
'''המאירי''' על הסוגיא (בית הבחירה למאירי, יבמות כד ב) סובר שיש לחלק בין דברי הירושלמי לדברי הגמרא אצלנו: הירושלמי מדבר על דברים שמראים שעלולה להיות זנות בין האישה לנטען, ואילו הבבלי מדבר על דברים שמעידים על עצם הזנות. משום כך, הירושלמי מדבר אך ורק על דיני היוצאת בלא כתובה, שהבעל צריך לגרשה ואין כופים אותו, ואילו הבבלי מדבר על דבר מכוער שמוציאים אישה מבעלה בגללו. | '''המאירי''' על הסוגיא (בית הבחירה למאירי, יבמות כד ב) סובר שיש לחלק בין דברי הירושלמי לדברי הגמרא אצלנו: הירושלמי מדבר על דברים שמראים שעלולה להיות זנות בין האישה לנטען, ואילו הבבלי מדבר על דברים שמעידים על עצם הזנות. משום כך, הירושלמי מדבר אך ורק על דיני היוצאת בלא כתובה, שהבעל צריך לגרשה ואין כופים אותו, ואילו הבבלי מדבר על דבר מכוער שמוציאים אישה מבעלה בגללו. | ||
| שורה 205: | שורה 205: | ||
===גיפוף ונישוק=== | ===גיפוף ונישוק=== | ||
גיפוף ונישוק נחשבים אף הם לדבר מכוער, כך ב'''ירושלמי''', ב'''רמב"ם''' וב'''שו"ע'''. | גיפוף ונישוק נחשבים אף הם לדבר מכוער, כך ב'''ירושלמי''', ב'''רמב"ם''' וב'''שו"ע'''. | ||
==דבר מכוער בלא חשש זנות== | ==דבר מכוער בלא חשש זנות== | ||