165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
←שאילתות דרב אחאי
(←רש"י) |
|||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
כך פוסק '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33538&st=&pgnum=284 (לב, הלכות מיאון)]. | כך פוסק '''בה"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33538&st=&pgnum=284 (לב, הלכות מיאון)]. | ||
===שאילתות דרב אחאי=== | ===שאילתות דרב אחאי=== | ||
'''רב אחאי גאון''' בשאילתות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21680&st=&pgnum=89 (פנחס, קנב)], אומר שאם יש דבר מכוער וקלא דלא פסיק מוציאים בין מהבעל ובין מהבועל. שיטה זו נראית לכאורה תמוהה מאוד, ונגד כל מהלך הגמרא שראינו. '''ר"ת''' '''והרא"ש''' חולקים בביאור דברי השאילתות ונציג כעת את גישותיהם. | '''רב אחאי גאון''' בשאילתות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21680&st=&pgnum=89 (פנחס, קנב{{הערה|כך בהוצאה המקושרת. בחלק מההוצאות השאילתא מופיעה בפרשת בלק, ובחלקם היא ממסופרות כשאילתא קלד}})], אומר שאם יש דבר מכוער וקלא דלא פסיק מוציאים בין מהבעל ובין מהבועל. שיטה זו נראית לכאורה תמוהה מאוד, ונגד כל מהלך הגמרא שראינו. '''ר"ת''' '''והרא"ש''' חולקים בביאור דברי השאילתות ונציג כעת את גישותיהם. | ||
====ר"ת אליבא דהשאילתות==== | ====ר"ת אליבא דהשאילתות==== | ||
'''ר"ת''' (הובא ברא"ש ובבית יוסף. לא מופיע בספר הישר). סובר אליבא דרב אחאי גאון, שכשרב כשהוא אומר "ובעדים" הוא מתכוון לעדי דבר מכוער. הברייתא תועמד כשיטת רבי, שמוציא אישה מבעלה אפילו רק בראיית הבעל את הדבר המכוער. | '''ר"ת''' (הובא ברא"ש ובבית יוסף. לא מופיע בספר הישר). סובר אליבא דרב אחאי גאון, שכשרב כשהוא אומר "ובעדים" הוא מתכוון לעדי דבר מכוער. הברייתא תועמד כשיטת רבי, שמוציא אישה מבעלה אפילו רק בראיית הבעל את הדבר המכוער. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
'''הרא"ש''' (ד"ה הואיל ומכוער) מקשה על ביאור ר"ת בשאילתות שתי קושיות. האחת- אם רב אומר "ובעדים" בסתמא, הוא ודאי מתכוון לעדי טומאה ולא לעדי דבר מכוער. והשנייה- אם יש עדי דבר מכוער, אליבא דר"ת אין צורך בקלא דלא פסיק, ומדוע הגמרא מצריכה עדים וקלא דלא פסיק? | '''הרא"ש''' (ד"ה הואיל ומכוער) מקשה על ביאור ר"ת בשאילתות שתי קושיות. האחת- אם רב אומר "ובעדים" בסתמא, הוא ודאי מתכוון לעדי טומאה ולא לעדי דבר מכוער. והשנייה- אם יש עדי דבר מכוער, אליבא דר"ת אין צורך בקלא דלא פסיק, ומדוע הגמרא מצריכה עדים וקלא דלא פסיק? | ||
לפיכך '''הרא"ש''' מבאר שאכן רב מדבר על עדי טומאה, אולם הברייתא מדברת על עדי דבר מכוער, והברייתא היא כשיטת רבי. לפיכך להלכה, הן מהבעל והם מהבועל, בית הדין מוציא את האישה בעדי טומאה או בקלא דלא פסיק ובעדי דבר מכוער. בעדי טומאה, אין הבדל בין אם יש לה בנים ואם אין לה בנים, אולם בעדי דבר מכוער וקלא דלא פסיק- יש שינוי בין אם יש לה בנים ובין אם אין לה. | לפיכך '''הרא"ש''' מבאר שאכן רב מדבר על עדי טומאה, אולם הברייתא מדברת על עדי דבר מכוער, והברייתא היא כשיטת רבי. לפיכך להלכה, הן מהבעל והם מהבועל, בית הדין מוציא את האישה בעדי טומאה או בקלא דלא פסיק ובעדי דבר מכוער. בעדי טומאה, אין הבדל בין אם יש לה בנים ואם אין לה בנים, אולם בעדי דבר מכוער וקלא דלא פסיק- יש שינוי בין אם יש לה בנים ובין אם אין לה. | ||
===רש"י=== | ===רש"י=== | ||
'''רש"י''' מצד אחד מבאר שרבי מוציא אישה מבעלה אפילו בקלא דפסיק על ידי ראיית הבעל בלבד, ומצד שני הוא מפרש שרב מדבר על עדי טומאה. לכן להלכה, האישה תצא מבעלה הראשון בעדי טומאה בכל מצב, או בקלא דלא פסיק, וראיית הבעל דבר מכוער, באם אין לה בנים. זוהי שיטת '''מהר"י בר לב''' ברש"י (שו"ת מהר"י בר לב, ח"ב, סו). | '''רש"י''' מצד אחד מבאר שרבי מוציא אישה מבעלה אפילו בקלא דפסיק על ידי ראיית הבעל בלבד, ומצד שני הוא מפרש שרב מדבר על עדי טומאה. לכן להלכה, האישה תצא מבעלה הראשון בעדי טומאה בכל מצב, או בקלא דלא פסיק, וראיית הבעל דבר מכוער, באם אין לה בנים. זוהי שיטת '''מהר"י בר לב''' ברש"י (שו"ת מהר"י בר לב, ח"ב, סו). | ||