הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"

נוספו 447 בתים ,  11:01, 6 במאי 2016
שורה 60: שורה 60:
===רש"י===
===רש"י===
'''רש"י''' מצד אחד מבאר שרבי מוציא אישה מבעלה אפילו בקלא דפסיק על ידי ראיית הבעל בלבד, ומצד שני הוא מפרש שרב מדבר על עדי טומאה. לכן להלכה, האישה תצא מבעלה הראשון בעדי טומאה בכל מצב, או בקלא דלא פסיק, וראיית הבעל דבר מכוער, באם אין לה בנים. זוהי שיטת '''מהר"י בר לב''' ברש"י (שו"ת מהר"י בר לב, ח"ב, סו).
'''רש"י''' מצד אחד מבאר שרבי מוציא אישה מבעלה אפילו בקלא דפסיק על ידי ראיית הבעל בלבד, ומצד שני הוא מפרש שרב מדבר על עדי טומאה. לכן להלכה, האישה תצא מבעלה הראשון בעדי טומאה בכל מצב, או בקלא דלא פסיק, וראיית הבעל דבר מכוער, באם אין לה בנים. זוהי שיטת '''מהר"י בר לב''' ברש"י (שו"ת מהר"י בר לב, ח"ב, סו).
'''הרמב"ן''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=220 כד ב]) סובר של'''רש"י''' מוציאים מה'''בעל''' בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, או בעדי טומאה. מה'''נטען''' מוציאים אפילו בקלא דלא פסיק בלבד, וכל שכן במקרים בו מוציאים מהבעל. זוהי גם מסקנת [[הנטען על האישה#הרשב"א|הרשב"א]].


'''מהר"מ לובלין''' (שו"ת מהר"מ לובלין, פ), סובר שרש"י מוציא אישה מבעלה רק בעדי טומאה, ובאמירתו: "אי בעית אימא רבי הוא, דמפיק אישה מבעלה בקול כל דהו", הוא מתכוון להוצאה מידי הבועל, ולא מידי הבעל. הוא מכנה את הבועל- "בעל", היות והוא היה בעלה השני של האישה. '''האבני מילואים''' (אבן העזר יא, ג), השיג על שיטתו, והראה שכשרש"י מפרש את שיטת רבי, הוא מכנה את הנטען בשם "רוכל", ואת הבעל הוא כמנה "בעל". משום כך, אי אפשר לטעון שרש"י קורא לבועל בשם בעל.
'''מהר"מ לובלין''' (שו"ת מהר"מ לובלין, פ), סובר שרש"י מוציא אישה מבעלה רק בעדי טומאה, ובאמירתו: "אי בעית אימא רבי הוא, דמפיק אישה מבעלה בקול כל דהו", הוא מתכוון להוצאה מידי הבועל, ולא מידי הבעל. הוא מכנה את הבועל- "בעל", היות והוא היה בעלה השני של האישה. '''האבני מילואים''' (אבן העזר יא, ג), השיג על שיטתו, והראה שכשרש"י מפרש את שיטת רבי, הוא מכנה את הנטען בשם "רוכל", ואת הבעל הוא כמנה "בעל". משום כך, אי אפשר לטעון שרש"י קורא לבועל בשם בעל.
165

עריכות