הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"

נוספו 262 בתים ,  15:10, 2 במאי 2016
שורה 131: שורה 131:
'''הירושלמי''' במסכת כתובות (ז, הלכה ו), מביאה דוגמאות נוספות לדברים מכוערים, ומדברי הירושלמי נראה שישנם שגדר דבר מכוער הוא כל דבר שמעלה חשד לזנות.  
'''הירושלמי''' במסכת כתובות (ז, הלכה ו), מביאה דוגמאות נוספות לדברים מכוערים, ומדברי הירושלמי נראה שישנם שגדר דבר מכוער הוא כל דבר שמעלה חשד לזנות.  


'''המהרי"ק''' (קל"ה, קנ"א) פוסק שיש לדיין לבחון כל מקרה לגופו ולראות האם הוא דומה לדברים המכוערים המופיעים בבבלי ובירושלמי. '''הגר"א''' (ביאור הגר"א, אה"ע, יא ח') גורס דין זה בנוסח הירושלמי עצמו, ובדפוסים שלפנינו זה אינו מופיע. מכל מקום, שניהם מבינים שיש זהות בין דין "היוצאת משום שם רע" בירושלמי,  לדיני "דבר מכוער" שאצלנו. זוהי שיטת רוב הראשונים והאחרונים.
'''המהרי"ק''' (קל"ה, קנ"א) פוסק שיש לדיין לבחון כל מקרה לגופו ולראות האם הוא דומה לדברים המכוערים המופיעים בבבלי ובירושלמי. '''הגר"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ביאור הגר"א, אבן העזר יא ח]) גורס דין זה בנוסח הירושלמי עצמו, ובדפוסים שלפנינו זה אינו מופיע. מכל מקום, שניהם מבינים שיש זהות בין דין "היוצאת משום שם רע" בירושלמי,  לדיני "דבר מכוער" שאצלנו. זוהי שיטת רוב הראשונים והאחרונים.


'''המאירי''' על הסוגיא (בית הבחירה למאירי, יבמות כד ב) סובר שיש לחלק בין דברי הירושלמי לדברי הגמרא אצלנו: הירושלמי מדבר על דברים שמראים שעלולה להיות זנות בין האישה לנטען, ואילו הבבלי מדבר על דברים שמעידים על עצם הזנות. משום כך, הירושלמי מדבר אך ורק על דיני היוצאת בלא כתובה, שהבעל צריך לגרשה ואין כופים אותו, ואילו הבבלי מדבר על דבר מכוער שמוציאים אישה מבעלה בגללו.  
'''המאירי''' על הסוגיא (בית הבחירה למאירי, יבמות כד ב) סובר שיש לחלק בין דברי הירושלמי לדברי הגמרא אצלנו: הירושלמי מדבר על דברים שמראים שעלולה להיות זנות בין האישה לנטען, ואילו הבבלי מדבר על דברים שמעידים על עצם הזנות. משום כך, הירושלמי מדבר אך ורק על דיני היוצאת בלא כתובה, שהבעל צריך לגרשה ואין כופים אותו, ואילו הבבלי מדבר על דבר מכוער שמוציאים אישה מבעלה בגללו.  
שורה 139: שורה 139:
'''הרמב"ם''' (אישות כד טו), פוסק את דברי הירושלמי בדין היוצאות בלא כתובה, אולם ניתן להסתפק האם דינים אלו שייכים גם להוצאת אישה מבעלה, כפי שראינו.
'''הרמב"ם''' (אישות כד טו), פוסק את דברי הירושלמי בדין היוצאות בלא כתובה, אולם ניתן להסתפק האם דינים אלו שייכים גם להוצאת אישה מבעלה, כפי שראינו.


'''השו"ע''' (אה"ע יא א) מכריע שאין לחלק בין הירושלמי לבבלי, שלא כשיטת המאירי.
'''השו"ע''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45 אבן העזר יא א]) מכריע שאין לחלק בין הירושלמי לבבלי, שלא כשיטת המאירי.
===רוכל יוצא ואישה חוגרת בסינר===
===רוכל יוצא ואישה חוגרת בסינר===
מקרה זה הוא מקרה בו אדם זר יוצא מהבית והאישה לובשת את בגדה התחתון. נראה ברור למדי שהאישה הורידה את בגדה בשביל לזנות עימו ('''רש"י''' ורוב הראשונים).
מקרה זה הוא מקרה בו אדם זר יוצא מהבית והאישה לובשת את בגדה התחתון. נראה ברור למדי שהאישה הורידה את בגדה בשביל לזנות עימו ('''רש"י''' ורוב הראשונים).
===רוק למעלה מן הכילה===
===רוק למעלה מן הכילה===
במקרה זה אדם זר יצא מהבית, ומוצאים רוק על הסדין שנפרש מעל המיטה. כלומר, כפי הנראה, האישה זנתה וירקה כשפניה לפי מעלה בשעת תשמיש (רש"י). האחרונים הקשו, כיצד אנו קובעים שהרוק הגיע מחמת תשמיש עם אדם זר? אולי הרוק הגיע משעת תשמיש עם בעלה? '''הט"ז''' (ב) תירץ שמדובר במקרה בו ידוע לנו שהיא לא שמשה עם בעלה בסמוך לזנות. תירוץ נוסף הוא שהיות והיא קלקלה בהתייחדה עם אדם זר, אנו תולים את הרוק בקלקול, והחזקה שהרוק הגיע מתשמיש עם הבעל הורעה. תירוץ זה הביא ה'''ב"ש''' (ה) בשמו. ו'''ערוך השולחן''' (ד) תירץ שמדובר במקרה בו הרוק עדיין לח.
במקרה זה אדם זר יצא מהבית, ומוצאים רוק על הסדין שנפרש מעל המיטה. כלומר, כפי הנראה, האישה זנתה וירקה כשפניה לפי מעלה בשעת תשמיש (רש"י). האחרונים הקשו, כיצד אנו קובעים שהרוק הגיע מחמת תשמיש עם אדם זר? אולי הרוק הגיע משעת תשמיש עם בעלה? '''הט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ב]) תירץ שמדובר במקרה בו ידוע לנו שהיא לא שמשה עם בעלה בסמוך לזנות. תירוץ נוסף הוא שהיות והיא קלקלה בהתייחדה עם אדם זר, אנו תולים את הרוק בקלקול, והחזקה שהרוק הגיע מתשמיש עם הבעל הורעה. תירוץ זה הביא ה'''ב"ש''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=46 ה]) בשמו. ו'''ערוך השולחן''' (ד) תירץ שמדובר במקרה בו הרוק עדיין לח.
'''המאירי''' פירש שהמילה "רוק" היא כינוי לשכבת זרע, ואין צורך שהיא תהיה דווקא למעלה, אלא מספיק שהיא תמצא בכילה, ואנו נחשוש שהרוכל קינח אותה בכילה.
'''המאירי''' פירש שהמילה "רוק" היא כינוי לשכבת זרע, ואין צורך שהיא תהיה דווקא למעלה, אלא מספיק שהיא תמצא בכילה, ואנו נחשוש שהרוכל קינח אותה בכילה.


165

עריכות