הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"

נוספו 71 בתים ,  15:04, 2 במאי 2016
שורה 49: שורה 49:


=====שיטת הט"ז=====
=====שיטת הט"ז=====
'''הט"ז''' (א), לעומת זאת, פוסק שאין חילוק בין הבעל לבין הנחשד, ובקלא דלא פסיק, או בעדי כיעור, האישה תצא- בין מהבעל ובין מהבועל. לשיטתו, על אף שהעמדנו כרבי את הברייתא, ובברייתא היה חילוק בין אם יש בנים או אין בנים, אין לכך נפקא מינה. הברייתא מדברת על מצב בו אין קול כלל, ומשום כך יש חילוק בין אם יש בנים לאישה או לא. אבל אם יש קלא דלא פסיק, פשוט שהברייתא תאסור את האישה על בעלה. ומכיוון שאנו פוסקים הלכה כרבי רק בקלא שלא פסיק, ממילא אין חילוק בין אם יש בנים ובין אם אין בנים.  
'''הט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= א]), לעומת זאת, פוסק שאין חילוק בין הבעל לבין הנחשד, ובקלא דלא פסיק, או בעדי כיעור, האישה תצא- בין מהבעל ובין מהבועל. לשיטתו, על אף שהעמדנו כרבי את הברייתא, ובברייתא היה חילוק בין אם יש בנים או אין בנים, אין לכך נפקא מינה. הברייתא מדברת על מצב בו אין קול כלל, ומשום כך יש חילוק בין אם יש בנים לאישה או לא. אבל אם יש קלא דלא פסיק, פשוט שהברייתא תאסור את האישה על בעלה. ומכיוון שאנו פוסקים הלכה כרבי רק בקלא שלא פסיק, ממילא אין חילוק בין אם יש בנים ובין אם אין בנים.  
'''הט"ז''' מוכיח את שיטתו מדברי הרא"ש על שיטת ר"ת, בו הוא טוען שעדי כיעור וקלא דלא פסיק, הרי הם כעדי טומאה. במצב של עדי טומאה, האישה תצא מבעלה בין אם יש בנים ובין אם אין. היות והדין במקרה של עדי כיעור וקלא דפסיק שווה לדין ראיית הבעל וקלא דלא פסיק, ממילא בשניהם אין נפקא מינה, בין אם יש בנים ובין אם אין.
'''הט"ז''' מוכיח את שיטתו מדברי הרא"ש על שיטת ר"ת, בו הוא טוען שעדי כיעור וקלא דלא פסיק, הרי הם כעדי טומאה. במצב של עדי טומאה, האישה תצא מבעלה בין אם יש בנים ובין אם אין. היות והדין במקרה של עדי כיעור וקלא דפסיק שווה לדין ראיית הבעל וקלא דלא פסיק, ממילא בשניהם אין נפקא מינה, בין אם יש בנים ובין אם אין.
=====קושיות ותירוצים על ר"ת=====
=====קושיות ותירוצים על ר"ת=====
בין לטור ובין לט"ז, שיטת ר"ת כאן קשה. הרי מצינו שאין האישה נאסרת לבעלה אלא בקינוי וסתירה, או בשני עדי טומאה. בנוסף, ידוע לנו שאין חוששים לקלא אחר נישואין. כמו כן, על פי שיטה זו, מה קשה על רב מהברייתא? הרי אנו יכולים להגיד שהברייתא מדברת במצב בו יש עדי דבר מכוער!
בין לטור ובין לט"ז, שיטת ר"ת כאן קשה. הרי מצינו שאין האישה נאסרת לבעלה אלא בקינוי וסתירה, או בשני עדי טומאה. בנוסף, ידוע לנו שאין חוששים לקלא אחר נישואין. כמו כן, על פי שיטה זו, מה קשה על רב מהברייתא? הרי אנו יכולים להגיד שהברייתא מדברת במצב בו יש עדי דבר מכוער!
165

עריכות