165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
←שיטת התשובות מיימוניות
| שורה 72: | שורה 72: | ||
====שיטת התשובות מיימוניות==== | ====שיטת התשובות מיימוניות==== | ||
אולם, '''המרדכי''' (יבמות כד ב) הביא בשם '''התשובות מיימוניות''' (נשים כה) שהרמב"ם פוסק כדבר השאילתות אליבא דרא"ש, שניתן להוציא אישה מבעלה בעדי כיעור, או בקלא דלא פסיק וראיית הבעל. | אולם, '''המרדכי''' (יבמות כד ב) הביא בשם '''התשובות מיימוניות''' (נשים כה) שהרמב"ם פוסק כדבר השאילתות אליבא דרא"ש, שניתן להוציא אישה מבעלה בעדי כיעור, או בקלא דלא פסיק וראיית הבעל. | ||
בדברים אלו נבוכו רבים, ביניהם '''הבית-יוסף''' (ד"ה הנחשד). '''הדרישה''' (א) הסביר שהן הרמב"ם והן השאילתות מבינים שדברי רבי מדברים על הבעל ולא על הבועל, בניגוד לדברי ר"ת בתוספות, שסובר שרבי מדבר רק על הבועל. ולעניין זה בלבד השוו התשובות מיימוניות את דברי הרמב"ם לדברי השאילתות. תירוץ זה מעט דחוק, היות ורבי בברייתא אמר שהאישה "תצא", כלומר בעל כורחה. ואילו הרמב"ם הביא את דין רבי ותלה אותו ברצון הבעל. קושיא זו העלה הדרישה עצמו בדבריו, ונדחק מעט בפירושה. | בדברים אלו נבוכו רבים, ביניהם '''הבית-יוסף''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 ד"ה הנחשד]). '''הדרישה''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 א]) הסביר שהן הרמב"ם והן השאילתות מבינים שדברי רבי מדברים על הבעל ולא על הבועל, בניגוד לדברי ר"ת בתוספות, שסובר שרבי מדבר רק על הבועל. ולעניין זה בלבד השוו התשובות מיימוניות את דברי הרמב"ם לדברי השאילתות. תירוץ זה מעט דחוק, היות ורבי בברייתא אמר שהאישה "תצא", כלומר בעל כורחה. ואילו הרמב"ם הביא את דין רבי ותלה אותו ברצון הבעל. קושיא זו העלה הדרישה עצמו בדבריו, ונדחק מעט בפירושה. | ||
====שיטת מהר"מ מלובלין==== | ====שיטת מהר"מ מלובלין==== | ||
'''מהר"מ מלובלין''' (שו"ת מהר"מ מלובלין פ), פירש את הרמב"ם בדרך שונה, והעלה שהרמב"ם סובר בדומה לשיטת '''הרי"ף''' אליבא '''דהדרישה'''. לשיטתו, היות והרמב"ם (הלכות אישות כ"ד כ"א), מדמה את דין דבר מכוער לדין העוברת על דת יהודית, דין דבר מכוער נאמר בעדים, כדין העוברת על דת יהודית. בדין זה אמר הרמב"ם שאם רצה הבעל לקיימה- רשאי. אולם, דין היוצאת בעדי כיעור רק בשיטת רבי, שהלכה כמותו בקלא דלא פסיק. לפיכך, יפרש הרמב"ם שאין חיוב להוציא אישה בעדי כיעור, אלא שאם רצה להוציא- מוציא. ויתרה מכך, מצווה עליו להוציא, אם לא הוציא נקרא רשע. | '''מהר"מ מלובלין''' (שו"ת מהר"מ מלובלין פ), פירש את הרמב"ם בדרך שונה, והעלה שהרמב"ם סובר בדומה לשיטת '''הרי"ף''' אליבא '''דהדרישה'''. לשיטתו, היות והרמב"ם (הלכות אישות כ"ד כ"א), מדמה את דין דבר מכוער לדין העוברת על דת יהודית, דין דבר מכוער נאמר בעדים, כדין העוברת על דת יהודית. בדין זה אמר הרמב"ם שאם רצה הבעל לקיימה- רשאי. אולם, דין היוצאת בעדי כיעור רק בשיטת רבי, שהלכה כמותו בקלא דלא פסיק. לפיכך, יפרש הרמב"ם שאין חיוב להוציא אישה בעדי כיעור, אלא שאם רצה להוציא- מוציא. ויתרה מכך, מצווה עליו להוציא, אם לא הוציא נקרא רשע. | ||