165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
←פסיקת ההלכה בטור
(←רש"י) |
|||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
==פסיקת ההלכה בטור== | ==פסיקת ההלכה בטור== | ||
'''הטור''' באבן העזר (יא), כתב שלשיטת '''ר"ת''' אישה יוצאת מבעלה בראיית הבעל ובקלא דלא פסיק, (במידה ואין לה בנים), או בעדי כיעור בלבד. בנוסף, '''הרי"ף''' לשיטתו סובר שמוציאים אישה מבעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק או בעדי טומאה. לשיטת '''הטור''' כך פסק '''הרא"ש'''. | '''הטור''' באבן העזר ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 יא]), כתב שלשיטת '''ר"ת''' אישה יוצאת מבעלה בראיית הבעל ובקלא דלא פסיק, (במידה ואין לה בנים), או בעדי כיעור בלבד. בנוסף, '''הרי"ף''' לשיטתו סובר שמוציאים אישה מבעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק או בעדי טומאה. לשיטת '''הטור''' כך פסק '''הרא"ש'''. | ||
===הבנת הטור את שיטת הרי"ף=== | ===הבנת הטור את שיטת הרי"ף=== | ||
דבריו של הטור מתמיהים, היות ועל פי '''הרי"ף''', אישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. השיטה שהוצגה, בה אישה יכולה לצאת מבעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, היא שיטת '''הרא"ש''' בביאור השאילתות. | דבריו של הטור מתמיהים, היות ועל פי '''הרי"ף''', אישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. השיטה שהוצגה, בה אישה יכולה לצאת מבעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, היא שיטת '''הרא"ש''' בביאור השאילתות. | ||
'''הבית יוסף''' (ד"ה הנחשד) אכן השיג בזה על בעל הטורים, והשיב שכנראה בעל הטורים לא דייק בלשון הרא"ש. <BR/>'''הרא"ש''' בסיום דבריו, אחרי ביאורו את שיטת השאילתות, כתב: "וכך הם דברי הרי"ף והרמב"ם". <BR/>'''בעל הטורים''' סבר ששיטות אלו שוות לגמרי, ואילו '''הרא"ש''' התכוון להשוות שיטות אלו רק בהבנת דברי רב. הן '''הרי"ף''' והן '''הרא"ש''' סוברים שרב מדבר על עדי טומאה, בניגוד ל'''ר"ת''' שסובר שמדובר בעדי כיעור, ולעניין זה שווים דברי '''הרא"ש''' ו'''הרי"ף'''. | '''הבית יוסף''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 ד"ה הנחשד]) אכן השיג בזה על בעל הטורים, והשיב שכנראה בעל הטורים לא דייק בלשון הרא"ש. <BR/>'''הרא"ש''' בסיום דבריו, אחרי ביאורו את שיטת השאילתות, כתב: "וכך הם דברי הרי"ף והרמב"ם". <BR/>'''בעל הטורים''' סבר ששיטות אלו שוות לגמרי, ואילו '''הרא"ש''' התכוון להשוות שיטות אלו רק בהבנת דברי רב. הן '''הרי"ף''' והן '''הרא"ש''' סוברים שרב מדבר על עדי טומאה, בניגוד ל'''ר"ת''' שסובר שמדובר בעדי כיעור, ולעניין זה שווים דברי '''הרא"ש''' ו'''הרי"ף'''. | ||
'''הבית יוסף''' מדייק את שיטתו מדברי '''הרא"ש''' שכתב: "וכך היא שיטת הרי"ף והרמב"ם", ולא: "וכן היא שיטת הרי"ף והרמב"ם". מדיוק זה משמע שהרא"ש אינו משווה אותם לגמרי, אלא רק לדבר זה. | '''הבית יוסף''' מדייק את שיטתו מדברי '''הרא"ש''' שכתב: "וכך היא שיטת הרי"ף והרמב"ם", ולא: "וכן היא שיטת הרי"ף והרמב"ם". מדיוק זה משמע שהרא"ש אינו משווה אותם לגמרי, אלא רק לדבר זה. | ||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
'''הדרישה''' (א) סובר שהטור אכן התכוון לשיטת הרי"ף, היות ואליבא דהדרישה הרי"ף אוסר אישה על בעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, על אף שאין בי"ד מחויב להוציא אותה מבעלה. היות וההבדל בין הבעל לבועל, הוא רק בדין כפיית ביה"ד, לא טרח הטור לכתוב אותו בהלכות. הדרישה מדייק דבר זה מלשון הטור, שכתב שזוהי שיטת הרי"ף, ולא כתב שזוהי גם שיטת הרמב"ם. לשיטת הרמב"ם אליבא דהדרישה, כל שאין בית הדין כופין להוציאה מבעלה- אינה אסורה לבעל, אלא הדבר תלוי ברצון הבעל. ובכך חולק הרמב"ם על הרי"ף. | '''הדרישה''' ([[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14266&st=&pgnum=41 א]]) סובר שהטור אכן התכוון לשיטת הרי"ף, היות ואליבא דהדרישה הרי"ף אוסר אישה על בעלה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, על אף שאין בי"ד מחויב להוציא אותה מבעלה. היות וההבדל בין הבעל לבועל, הוא רק בדין כפיית ביה"ד, לא טרח הטור לכתוב אותו בהלכות. הדרישה מדייק דבר זה מלשון הטור, שכתב שזוהי שיטת הרי"ף, ולא כתב שזוהי גם שיטת הרמב"ם. לשיטת הרמב"ם אליבא דהדרישה, כל שאין בית הדין כופין להוציאה מבעלה- אינה אסורה לבעל, אלא הדבר תלוי ברצון הבעל. ובכך חולק הרמב"ם על הרי"ף. | ||
===הבנת הטור את פסיקת הרא"ש=== | ===הבנת הטור את פסיקת הרא"ש=== | ||