הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"

הנטען על האישה (עריכה)

גרסה מ־23:14, 1 במאי 2016

הוסרו 155 בתים , 23:14, 1 במאי 2016

←‏פסיקת ההלכה בשולחן ערוך

מרימר

165

עריכות

@@ שורה 107: / שורה 107: @@
 ==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך==
-'''השולחן ערוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%90_%D7%90 (אבן העזר, יא א)],  פוסק '''כרי"ף''' וכ'''רמב"ם''', שאישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. אולם, אם הוציאה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ונשאה הנטען, אם אין לה בנים מהנטען- תצא. ואם יש  לה בנים ממנו- לא תצא.
+'''השולחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= (אבן העזר, יא א)],  פוסק '''כרי"ף''' וכ'''רמב"ם''', שאישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. אולם, אם הוציאה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ונשאה הנטען, אם אין לה בנים מהנטען- תצא. ואם יש  לה בנים ממנו- לא תצא.
-מדברי '''השולחן ערוך''' נראה שאפילו בראיית הבעל וקלא דלא פסיק, תצא האישה מהנטען. אולם '''הגר"א''' (ו), מגיה את דברי השו"ע, ומפרש שמדובר רק בעדי כיעור ולא בראיית הבעל.
+מדברי '''השולחן ערוך''' נראה שאפילו בראיית הבעל וקלא דלא פסיק, תצא האישה מהנטען. אולם '''הגר"א''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= ו]), מגיה את דברי השו"ע, ומפרש שמדובר רק בעדי כיעור ולא בראיית הבעל.
-'''הרמ"א'''מביא את שיטת הרא"ש כ-"יש אומרים". ופוסק שבמקרה של קלא דלא פסיק, אפילו בלא ראיית הבעל, אלא רק בעד אחד- תצא מן הנטען, אם אין לה בנים ממנו. '''החלקת מחוקק''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A7_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%90#.D7.95_.D7.97.D7.9E (ו)] '''והט"ז''' (א) השיגו עליו בדין זה, היות ול'''רא"ש''' אין חילוק בין הבעל לבועל, וכאן מציג '''הרמ"א''' חילוק ביניהם. '''הבית שמואל''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%90#.D7.93_.D7.91.D7.A9 (ד)] מסביר ש'''הרמ"א''' עשה כעין פשרה בין כל שיטות הראשונים, ושיטתו היא אכן שיטה מחודשת.
+'''הרמ"א'''מביא את שיטת הרא"ש כ-"יש אומרים". ופוסק שבמקרה של קלא דלא פסיק, אפילו בלא ראיית הבעל, אלא רק בעד אחד- תצא מן הנטען, אם אין לה בנים ממנו. '''החלקת מחוקק''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=47&hilite= (ו)] '''והט"ז''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= א]) השיגו עליו בדין זה, היות ול'''רא"ש''' אין חילוק בין הבעל לבועל, וכאן מציג '''הרמ"א''' חילוק ביניהם. '''הבית שמואל''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14398&st=&pgnum=45&hilite= (ד)] מסביר ש'''הרמ"א''' עשה כעין פשרה בין כל שיטות הראשונים, ושיטתו היא אכן שיטה מחודשת.
 ==עדות דבר מכוער==