165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
←יוצאים ממקום אופל
| שורה 155: | שורה 155: | ||
====יוצאים ממקום אופל==== | ====יוצאים ממקום אופל==== | ||
על הדין הראשון, של יציאה ממקום אופל, כתב '''מהרש"ל''' (שו"ת מהרש"ל לג) שמדובר במקום סתר ומיוחד לעברה. '''המבי"ט''' (א רפז), דימה דין זה לדין העלייה מהבור, שזה מקום שאין רגילים להיכנס אליו, בדומה לבור. '''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חולק על דין זה, וסובר שגם במקום שעלולים להיכנס אליו- זהו דבר מכוער. '''בית המאיר''' (הובא בשו"ת רע"א מהדורה קמא ק) מוכיח שבמקרה של עמידה ברחוב, אפילו '''הרמ"א''' יסבור שזה אינו דבר מכוער. | על הדין הראשון, של יציאה ממקום אופל, כתב '''מהרש"ל''' (שו"ת מהרש"ל לג) שמדובר במקום סתר ומיוחד לעברה. '''המבי"ט''' (א רפז), דימה דין זה לדין העלייה מהבור, שזה מקום שאין רגילים להיכנס אליו, בדומה לבור. '''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חולק על דין זה, וסובר שגם במקום שעלולים להיכנס אליו- זהו דבר מכוער. '''בית המאיר''' (הובא בשו"ת רע"א מהדורה קמא ק) מוכיח שבמקרה של עמידה ברחוב, אפילו '''הרמ"א''' יסבור שזה אינו דבר מכוער. | ||
להלכה, '''רבי עקיבא איגר'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=144 (שו"ת רע"א קמא צט)] פסק כדעת '''המבי"ט''' ו'''המהרש"ל'''. '''רבי עקיבא איגר''' הוכיח זה מלשון הירושלמי, שכתב: "יוצאים ממקום אופל", כלומר זהו מקום שאיש לא עובר בו, ולכן ראו אותם רק ביציאתם ממקום האופל. דיון זה הובא להלכה ב'''פתחי תשובה''' (ו). | להלכה, '''רבי עקיבא איגר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=144 (שו"ת רע"א קמא צט)] פסק כדעת '''המבי"ט''' ו'''המהרש"ל'''. '''רבי עקיבא איגר''' הוכיח זה מלשון הירושלמי, שכתב: "יוצאים ממקום אופל", כלומר זהו מקום שאיש לא עובר בו, ולכן ראו אותם רק ביציאתם ממקום האופל. דיון זה הובא להלכה ב'''פתחי תשובה''' (ו). | ||
'''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חידש שדין זה קיים רק כאשר ראו את שניהם יוצאים יחד ממקום האופל. במקרה ולא- אנו תולים להקל שמא הם לא היו שם יחד, או שמא היה שם איתם אדם נוסף. | '''הרמ"א''' (שו"ת רמ"א יב) חידש שדין זה קיים רק כאשר ראו את שניהם יוצאים יחד ממקום האופל. במקרה ולא- אנו תולים להקל שמא הם לא היו שם יחד, או שמא היה שם איתם אדם נוסף. | ||